מה הסיבה שגדולי הדור מורים שחובה לבחור לכנסת?


ח שאלה. מה הסיבה שגדולי הדור מורים שחובה לבחור לכנסת?

תשובה. אמנם אמרו חז"ל שאסור להתחבר לרשע ואפילו לדבר מצוה, אך בענין בחירות לכנסת, פסקו גדולי הדור שחובה לבחור במפלגה חרדית, משום שאין המטרה להתחבר עמם אלא להציל ולקבל בזכות מה שמגיע לציבור. והנמנע מלבחור עובר משום "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים יז, יא). ובדברים שדעתו של אדם נוטה מדעת גדולי הדור, נבחנת היראת שמים, שבוחר בדיוק כפי שמורים גדולי הדור. ואין לנטות בדבר זה אחר רבנים שאינם מגדולי הדור.

מקורות: לאחר הקמת המדינה בשנת תש"ח גדולי ישראל גילו דעתם שחובה קדושה לבחור מפלגה חרדית לכנסת כפי שפורסם בשנת תשי"א (המודיע כג תמוז) "חוב קדוש על כל אחד ואחד להשתתף בבחירות ולבא לעזרת ה' בגבורים ועצם ההצבעה על מועמדים שיעמדו על משמרת התורה והמצוות זהו קידוש שם שמים". ולאחר מכן הדפיסו קול קורא בשנת תשט"ו "אנו מביעים את דעתנו דעת תורה כי חובה קדושה מוטלת על כל איש אשר יראת ה' נגעה ללבו לצאת לעזרת ה' בגיבורים לעשות את כל המאמצים להגדיל את הנציגות החרדית בכנסת וברשויות המקומיות להחלץ חושים ולהלחם נגד מהרסי הדת ולעמוד על משמר כל הקדוש לנו. אנו מכריזים שעל פי תורתינו הקדושה מחוייב כל אחד ואחד להשתתף בבחירות וחלילה למנוע עצמו או אחרים בבחירות כי בזה מסייע להשתלטות החפשים על הנהגת הציבור ונטל אחריות כבדה על עצמו". על החתומים היו האדמו"ר מבעלז, הגאון רא"ז מלצר, הגאון מטשבין, גאב"ד בראשוב, הגר"ח שמואלביץ, הגר"ז סורוצקין, הגאון הרב עזרה עטיה, המקובל רבי אפרים הכהן, מרן הרב עובדיה יוסף, האדמו"ר מזידיטשוב, הגאון הרב אליעזר יהודה פינקל, הגאון הרב מנצור בן שמעון ועוד. וכן כתב הגאון הרב יעקב ישראל זצ"ל הסטייפלר (קריינא דאגרתא): "עצם ריבוי המצביעים הוא קידוש שם שמים עצום כי הוא הכרזה קבל כל העולם שהוא מעבדי הקב"ה הנאמנים". 
וכן יצא קול קורא בשנת תשי"ט "דעת תורה גדולי התורה והיראה מהדור הקודם מרן הגה"ק החזו"א זצוק"ל מרן הגה"ק אדמו"ר מבעלזא זצוק"ל ומרן הגה"ק רא"ז מלצר זצוק"ל שחוב קדוש ומצוה רבה ללכת לבחירות ולהצביע. והם כל רבני ופוסקי הדור ההוא (למעט כמה יחידים) ופסקו להלכה ולמעשה שהכנסת והחלטותיה מהוים סכנה קיומית לשמירת התורה בארץ הקודש. ולכן חובה על כל אחד ואחד לצאת למלחמת חובה לעזרת ישראל מיד צר והבא עליהם, על ידי הצבעה בבחירות לרשימה של היהדות החרדית שמונתה על ידי מנהיגי הדור, לשלוח נציגים לכנסת, להלחם למען שמירת התורה בארץ הקודש. וחס ושלום לא להשתמט מלהצביע או למנוע אחרים מלהצביע. ע"כ. 
וכן כתב מרן בעל "הקהילות יעקב" (קריינא דאגרתא ח"ב עמ' קסט) "אבל מאחר שהענין הוא לדעת רוב רובם של חכמי התורה קדושי עליונים זהו ענין של חיוב וקידוש שם שמים ולהפך מיעוט המצביעים חס ושלום הוא ענין נורא של חילול השם הנורא חס ושלום, הלא מבלי הכנס לעצם הנדון החיוב מוטל על כל אחד ללכת אחר הרוב בכל התורה כולה ובנידון דידן רוב ככל חכמי ישראל אשר איתנו ואשר כבר נתבקשו לישיבה של מעלה, אבל הוראתם קיימת, ולדעתם זהו חיוב גמור והנמנע הוא בכלל ממעט כבוד שמים חס ושלום איני יודע צד היתר בכזה". עכ"ל. וכן פרסם במכתב הגאון הרב אלישיב "וכבר נקבע על ידי גדולי ישראל זיע"א כי ההצבעה לבחירות איננה רשות כי אם חובה וכל המשמט עצמו מחובה זו הינו נותן יד לאותם המבקשים לעקור את הכל". 
ומצאתי מכתב מהחפץ חיים בענין בחירות לסנאט של הגויים, ומתאים לענינינו. וז"ל "אל אחינו בית ישראל במדינתנו ה' עליהם יחיו. כאשר עומדים אנו כעת סמוך לבחירות של הסנאט, וכאשר הורה לנו הנסיון מכבר גודל הנחיצות שיהיו הנבחרים שמה מסורים לה' ולתורתו. בודאי חוב גדול וקדוש על כל מי שנגעה יראת ה' בללבו שלא להשתמט ולהתרפות בענין זה הנוגע לדברים העומדים ברומו של עולם לחזוק התורה ודת קדשנו ובכל מאמצי כוחנו עלינו להשתדל להכניס שמה אנשים גבורי כח המסורים לה' ולתורתו בכל נפשם להגן על דת קדשנו נגד מהרסי ומחריבי הדת העומדים עליה מכלל צד. והחובה מוטלת על כל אחד ואחד מישראל ללכת ולהצביע הוא ובני ביתו, על הרשימה שיש בה שליחים נאמנים בשליחותם להשתדל לטובת עמנו ולעמוד על משמרת הדת על פי דעת גדולי התורה. ושחלילה שלא ליתן יד לאותם האנשים שכל כונתם ומגמתם להריסת הדת וללחום חנם נגד תורתינו הקדושה ושומרי מצוותיה. ה' יברך את עמו בשלום לעבדו שכם אחד במהרה בימינו. דברי המיצר בצרת עם ישראל המצפה לישועה. ישראל מאיר הכהן מארדין. מרחשון תרצ"א. 
בענין כניסה לקואליציה סיפר מרן "הקהילות יעקב" זצ"ל שבעת גזירת גיוס בנות השיב החזו"א שדעתו היא שאינם צריכים לצאת מהקואליצה כיון שלא ירויחו בכך כלום אבל הסכים שיצאו על פי גדולי ישראל שצוו לצאת (תולדות יעקב עמ' רעז מעשי איש ח"ב עמ' רכג). ואף כשיצאו מהקואליציה בגלל גזירת גיוס בנות היו מגדולי ישראל וביניהם מרן החזו"א והאדמו"ר מבעלז זיע"א שסברו שמוטב להשאר בקואלציה מכיון שהשפעת החרדים בכנסת כשהם בקואליציה הינה עשרת מונים מכאשר הם באופוזיציה ועל אף שלגבי גזירת גיוס בנות לא הצליחו לבטל החוק, לא צריכים בגלל זה להפסיד את יכולת ההשפעה, לגבי שאר החוקים שאפשר יהיה למונעם (קונטרס רבן של ישראל על האדמו"ר מבעלז עמ' 97). 
וגדולי הדור פסקו דיש לבחור, ושאין בזה משום התחברות לרשעים, כפי שהגדיר מרן החפץ חיים (מהגאון הרב איסר זלמן מלצר) כשנשאל איך מותר לנציגי אגודת ישראל לשבת בפרלמנט עם מפלגות החפשים והשיב שהתחברות הוא רק אם יש אינטרס משותף כמו שהיה ליהושפט עם אחזיה שנאמר עליו "בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך" (דברי הימים ב, כ) אבל כשנמצאים ברשימה נפרדת והדעות והאנטרסים נוגדים אם כן יש כאן מחלוקת ולא התחברות. ע"כ. 
ומרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל כשהקשו לפניו שהרי בהדיא באבות דר' נתן (פרק ט) דאיסור דאל תתחבר לרשע הוא אפילו לדבר מצוה, השיב, שזהו רק בהתחברות לדבר מצוה מרצון בלא הכרח כגון לעשות יחד עמהם מוסד לגמילות חסדים. אבל במקום הצלה מהרס הדת וכמו שהיה בועדי הקהילה ואין ברירה אלא על ידי נטילת שררה עמהם אין שום איסור בדבר אף שלמראית עין נראה הדבר כשותפות. 
וכדברים הללו כתב בעל "הקהילות יעקב" זצ"ל (במכתב מתאריך יום ג' פרשת שלח תשל"א קריינא דאגרתא ח"ב עמ' קסח) "בדבר בחירות לכנסת אכתוב לכבודו שדעת רוב רובם של גדולי הדור שלפני עשרים שנה היה, שאין בזה שום צד איסור כלל ובכללם מרן החזו"א זצ"ל. ומצבינו כאן הוא ממש כמו בפולין שכל גדולי הדור חייבו מאוד להצביע בעד נציגים יראי שמים וכיום אנחנו בגלות הערב רב הוא הגלות האחרון ואין בזה צד חיזוק כלל וכלל לחופשים רק צד החלשה עד כמה שאפשר ויש בזה ענין קידוש שם שמים. ע"כ. 
ועוד כתב שם (חלק א עמ' רכ) ומה שטוען מצד התחברות לרשעים. במקום סכנה לדת ואפילו במקום סכנה של צרות חומריות לא נאסר דבר זה, על כל פנים כשכל השלטון בידם, ואחד הולך על מנת להציל, אין בזה איסור שאף שותפות עם נכרי לא אסרו אלא שמא יתחייב שבועה. ומה שטען מצד חניפה לרשעים באמת צריך הנבחר בזה למשקל גדול אבל לא נאסר חניפה לרשעים כשאינו משבח רשעתם חס ושלום אלא מכבדם כדרך המכבדים שר ומושל בנימוסי כבוד. ע"כ. 
ולשבר את האוזן אפשר לומר דהגע בעצמך, האם על חברי הכנסת הערביים גם היו טוענים שהם מתחברים לכנסת וממילא מכירים בהם וכו'... הלא כל אחד יודע היטב שאילו היה הדבר בידם היו מחריבים את המדינה וכל עיקר כניסתם לכנסת היא רק ללחום. ולהבדיל בין קודש לחול הוא הדין לענינינו שכל עיקר כניסת החרדים לכנסת היא בכדי ללחום מלחמת הדת. 
ועוד כתב בקריינא דאגרתא (חלק א עמ' ריט): "כתב מעלתו שיש איסור בהצבעה מצד מודה בעבודה זרה. והוא דבר שאין לו שחר, הלא המציאות בעוונות הרבים הוא שהשלטון בידם לעת עתה, ומחמת מציאות זו מצביעים ושולחים שומרי תורה להתם, על מנת להציל כפי האפשרי, ואיזו הודאה יש כאן שמסכים ברשעת הרשעים חס ושלום. ע"כ. 
ובענין אלו שנמנעים מלהשתתף בבחירות יצא קול קורא מגדולי הדור בשנת תשט"ו דאמר "חלילה למנוע עצמו או אחרים בבחירות כי בזה מסייע להשתלטות החפשים על הנהגת הצבור ונוטל אחריות כבדה על עצמו". וקול קורא שיצא בשנת תשכ"א מגדולי הדור "והמונע עצמו נותן יד להמעטת דמותה של היהדות החרדית ומחליש כושר עמידתה על משמר הדת והתורה הקדושה". וקול קורא משנת תש"ל "אי לזאת אין מקום לשאננות ואדישות כי גם המתרפה במלאכתו נעשה בעקיפין חס ושלום שותף לכל הקמים על שומרי הגחלת הזוממים להמעיט חלילה את השפעתה הברוכה של המפלגה בכל מערכות החיים בארץ הקודש". 
ואמר הגאון הרב אהרן קוטלר זצ"ל בענין זה באסיפה המונית לפני הבחירות לכנסת תשט"ו "על כף המאזניים עומדים קידוש ה' מחד וחילול ה' מאידך. בחירות אלו מהוות גם משאל עם וכל אחד נשאל אם הוא מקבל עליו את מעמד הר סיני, את התורה הקדושה והטהורה או להיפך. חמור הוא עוון חילול ה' בפרהסיא ומי שממעיט את כוחה של היהדות החרדית גורם לחילול שם שמים בפרהסיא מאחר שהבחירות הם דבר שבפומבי. מי שמצביע בעד רשימת התורה מקדש שם שמים בפרהסיא. והנמנע להשתתף בבחירות הוא מתחבר לרשע ומקבל אחריות עד סוף כל הדורות". 
אמנם אסור להתחבר לרשע כמבואר במשנה אבות (א, ז) "נתאי הארבלי אומר הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע" וכמבואר בספר אורחות צדיקים (שער האהבה): אל תתחבר למסכימים על העוולה, שנאמר (ישעיה ח, יב) "לא תאמרו קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר". ואסור להתחבר עם רשע בעסקי העולם, שנאמר (דברי הימים ב כ, לז) "בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך" ואפילו לדבר מצוה אסור להתחבר לרשע, שנאמר (משלי ג, לא) "אל תקנא באיש חמס ואל תבחר בכל דרכיו" ואמרו חכמים (אבות דרבי נתן פרק ט) "אל תתחבר לרשע ואפילו לדבר מצוה". ע"כ. אך גדולי הדור פסקו שיש לבחור במפלגה חרדית בבחירות לכנסת, כאמור, מכיון שעל ידי כך הציבור החרדי מקבל בזכות מה שמגיע לו, בעקבות תשלום מיסים, ונחשב כמציל מזוטו של ים. ובפרט שאם הציבור לא יקבל מה שמגיע לו, אותו חלק יגיע לשאר הציבור הכללי. ולכן גדולי ישראל נתנו דעתם לכך ובקום המדינה מרן החזון איש פסק שיש להשתתף בבחירות וחובה על כל אחד לבחור במפלגה חרדית. וכן היתה דעתו של מרן הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל. וכשמרן זצ"ל פתח את מפלגת ש"ס, פנו אליו ראשי הבד"ץ של העדה החרדית שמוכנים שיעמוד בראש הבד"ץ הספרדי במימונם ובתנאי שלא ישתתף בבחירות, ומרן זצ"ל השיב להם בשלילה, כיון שסבר שעל ידי הכניסה לכנסת, יש אפשרות לעשות זיכוי הרבים ולהציל מה שניתן לטובת הדת, כבניית מקואות בתי כנסת תלמודי תורה וכיוצא בזה. 
וידוע שהרב צדקה חוצין זצ"ל התנגד לכך שמרן הרב עובדיה יוסף יפתח מפלגה, והודיע על כך למרן זצ"ל, אך דעתו היתה אחרת שאדרבא יש להציל מה שניתן. וביום הבחירות בבחירות הראשונות שנפתחה מפלגת ש"ס, מרן הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל נפל למשכב, ועם כל זאת התאמץ מאוד בערוב היום ללכת ולבחור. ואכן בדיעבד מפלגת ש"ס עשתה רבות להתפתחות ושמירת הדת בארץ ישראל, בהקמת מאות בתי כנסיות ובתי מדרשות, מאות מקוואות, אלפי שיעורי תורה ומאות תלמודי תורה, אשר בהם מאות אלפי ילדים הגדלים לתורה ויראת שמים. 
ומי שאינו עושה כפי שהורו גדולי ישראל עובר משום "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך" (דברים יז, י) כפי שכתב בספר החינוך (סימן תצו) שלא להמרות על פי בית דין הגדול שיעמדו לישראל. שנמנענו מלחלוק על בעלי הקבלה עליהם השלום ומלשנות את דבריהם ולצאת ממצותם בכל עניני התורה, ועל זה נאמר (דברים יז, יא), לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל, ואמרו זכרונם לברכה בספרי, לא תסור וגו', זו מצות לא תעשה. ומשרשי המצוה לפי שדעות בני האדם חלוקין זה מזה לא ישתוו לעולם הרבה דעות בדברים, ויודע אדון הכל ברוך הוא שאילו תהיה כוונת כתובי התורה מסורה ביד כל אחד ואחד מבני אדם איש איש כפי שכלו, יפרש כל אחד מהם דברי התורה כפי סברתו וירבה המחלוקת בישראל במשמעות המצוות, ותעשה התורה ככמה תורות, על כן אלהינו שהוא אדון כל החכמות השלים תורתנו תורת אמת עם המצוה הזאת שצונו להתנהג בה על פי הפירוש האמתי המקובל לחכמינו הקדמונים עליהם השלום. ובכל דור ודור גם כן שנשמע אל החכמים הנמצאים שקבלו דבריהם ושתו מים מספריהם ויגעו כמה יגיעות בימים ובלילות להבין עומק מליהם ופליאות דעותיהם, ועם ההסכמה הזאת נכוין אל דרך האמת בידיעת התורה, וזולת זה אם נתפתה אחר מחשבותינו ועניות דעתנו לא נצלח לכל. ועל דרך האמת והשבח הגדול בזאת המצוה אמרו זכרונם לברכה, לא תסור ממנו ימין ושמאל, אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין לא תסור ממצותם, כלומר שאפילו יהיו הם טועים בדבר אחד מן הדברים אין ראוי לנו לחלוק עליהם אבל נעשה כטעותם, וטוב לסבול טעות אחד ויהיו הכל מסורים תחת דעתם הטוב תמיד, ולא שיעשה כל אחד ואחד כפי דעתו שבזה יהיה חורבן הדת וחלוק לב העם והפסד האומה לגמרי. ומפני ענינים אלה נמסרה כוונת התורה אל חכמי ישראל. ע"כ. 
וישנם יראי השם, שאינם מרוצים 'מכל' הפעולות של המפלגות החרדיות, ולכן חושבים בדעתם לבחור למפלגה חילונית או דתית שאינה חרדית. והדבר נובע מחוסר הבנה בסיסי, שכשראשי השלטון הינם כופרים בתורת משה, ממילא הם מנהיגים חוקים במדינה שהם נגד תורת ה'. וכל הבוחר במפלגה חילונית כזו, הרי הוא כמרים יד בתורת ישראל. ולכן על האדם להתעלות מעל השיקולים הפרטיים הצרים שלו ולבחור כפי שמורים גדולי הדור. ואלו המתמרמים שלא כל הפעולות טובות בעיניהם ולא הכל מושלם, צריכים להפנים שבחירה במפלגה חרדית פעמים שהוא הרע במיעוטו, שמפלגות אחרות רוב ככל הפעולות שלהן הן רעות מאוד לתורת ישראל. ולכן יש לנהוג כפי שפוסקים גדולי ישראל באותו זמן, ויש להזהר שלא להגרר אחר רבנים שאינם ממנהיגי העדה בכל השנה, ורק בזמן בחירות מחשיבים עצמם כמנהיגים ופורצים דרך נגד גדולי ישראל. כיון שנמצא שאנו כעדר שאין לו רועה, וזה הולך בכה וזה ובכה, ונמצא שאנו מפורזים ומפורדים ואין לנו את הסיעתא דשמיא שיש באחדות סביב גדולי ישראל ויש בזה משום "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים יז, יא), כאמור.