‏הצגת רשומות עם תוויות פרק י. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרק י. הצג את כל הרשומות

איזה מגרעות יש בשמיעת רדיו?


ב שאלה. איזה מגרעות יש בשמיעת רדיו?

תשובה. חוץ מביטול תורה בזמן השמיעה ולאחר מכן שמהרהר בדברים בזמן התפילה והלימוד, מכניסים לשומע השקפות פסולות, אפיקורסות, בזיון תלמידי חכמים, לשון הרע, ליצנות ניבול פה ועוד. והרגיל בזה לאורך זמן מטנף את נפשו ונעשה לבו גס לעבירות חמורות ולהנהגות פסולות ששומע, הן בגלל הנושאים המדוברים, והן בגלל ההתנהגות של שדרנים בעלי מדות רעות. והמדובר הוא בתחנות דתיות, וכל שכן בתחנות חילוניות שמחדירות בצורה עקבית וערמומית השקפות המנוגדות להשקפת התורה. ואם קשה לו לפרוש מזה באופן מוחלט, לפחות יסווג לו איזה סוגי שידורים לשמוע, שיעורים וכדומה, ולא ישמע הכל באופן גורף.

מקורות:  בשמיעת חידושים מענייני העולם, בזמן שמיעתם יש בזה משום ביטול תורה, כששומע דברים שאינם נוגעים לו, והיותר גרוע שלאחר מכן טבע האדם להרהר במה ששמע, ובאות המחשבות בזמן התפילה וכן מבלבלות דעתו בשעת הלימוד. כן כתב בספר חסידים בסימן י "דברים שייצרו קשה עליו כגון רכילות דברים בטלים ולדבר דברים חידושים מדברי העולם שעל הכל יש יצר". וכן כתב בסימן פט "אל תהי להוט אחר חידושים כי אלה מסירים לב האדם מן התורה". וכן כתב בסימן צח "שנא לומר כי מה בכך לספר חידושים ולשמוע דברי הבאי בשרירות לבי ולא אבוא לידי חטא". וכן כתב בסימן ש' "שחוק חברים וחידושים ודברים בטלים גורם להבטל מדברי תורה לכך נאמר "בכל לבבך ובכל נפשך" (דברים ו, ה) אצל אהבה ועבודה, לעזוב אותם בשביל הקדוש ברוך הוא". וכן כתב בסימן אלף קז "אם יאמר לך אדם דבר סתר אני יודע תן לי אמונתך שלא תגלה אל תעשה ואל תהי להוט אחר סתרים וחידושים כי אלה מסירין לב האדם מן התורה". עכ"ל. נמצא שדברי חידושים מסירים את לבו של האדם מהתורה. 
וכן כתב בספר פלא יועץ בערך שמיעה: כשם שמצוה לשמוע דברי חכמים המלמדים לאדם לדעת את חקי האלהי''ם ואת תורותיו, כל קבל דנא אמרו רבותינו זכרונם לברכה אל ישמיע אדם לאזנו דברים בטלים, שהן נכוות תחלה לאיברים (כתובות ה:). ויש בני אדם שמתענגים מאד לשמוע חידושים, ויש שאם יראה שנים שמדברים ולא שמע מה הם מדברים, או ששמע חצי דבר ולא שמע כולו, נפשו יוצאה ומכרכר כמה כרכורים ומשתדל בכל עוז לידע את הדבר, לא ישקוט ולא ינוח עד שידעהו. וזה חלי רע, והוא הבל ורעות רוח, שאם הדבר יש צורך שידעהו, יבקשהו ממקומו להודיעו, ואם אין צורך שידעהו, מה יתן לו ומה יוסיף לידע דברים בטלים, וזה שיש בו מדה רעה זו, כמה רעות עושה, אחת, שמניח התורה מקור מים חיים לחצוב בורות נשברים לשמוע דברי חידושים, והן הן יהיו בעוכריו לערבב דעתו בתפלתו, כי כל החידושים ששמע כולם נקבצו באו לו למוחו בשעת תפלתו, ומתוך שתאב לשמוע דברי חידושים בכל צואה יתגלע וישמע כל מיני דבורים אסורים, ואם יהיה שותק ולא ימחה, ענוש יענש כבעל דברים, ומתוך שנפשו חשקה לדעת חידושים, יבוא לחטט לידע סוד אחר ולשמוע תחת החלון ואחרי הכותל ועובר על לא תלך רכיל בעמך (ויקרא יט, טז), כמו שכתב בספר הלכות קטנות (חלק א סי' רעו), באופן שמדה רעה זו לשמוע דברי חידושים, לא ללמד על עצמה יצאה, אלא רעותיה מובאות אחריה. ע"כ. 
והבעיה החמורה יותר בפרט בשמיעת חדשות היא שטבע האדם לקבל את הדברים כמוחלטים, ועל פי רוב עורך החדשות מכניס דברי אפיקורסות בין הדברים והדברים מחלחלים מבלי משים. וכן כשהעורך אדם שאינו ראוי, הוא מכניס בחדשות מעשים שאינם ראויים מניאוף ואלימות, עד שנפשו של האדם אט אט מקבלת את הדברים בשוויון נפש, ובכך מזדהמת במדות רעות. ושמעתי מגיד אמת ששמע מחכם בן ציון אבא שאול זצ"ל שאמר שבכל פעם בחדשות לא ייבצר שלא יכניסו דברי כפירה ומדות והנהגות פסולות הנוגדות את היהדות. וכידוע שכל מי יש לו אוזן קשבת ולב חכם מבין גם את הרמזים המוסתרים בעורמה, המחדירים לאדם השקפות ודעות פסולות. 
והבעיה החמורה בשמיעת עיתונאים המדווחים על אירועים שונים, שיש מהם בעלי מדות רעות ובעלי לשון הרע ורכילות, והשומע מקבל את הלשון הרע, וכן מושפע מהמדות הרעות של העיתונאי או המנחה. 
ובעיה חמורה בשמיעת שיחות עם מאזינים ברדיו, ששומע דעות פסולות הנוגדות את התורה בתכלית, וכן שומע אנשים בעלי מדות רעות המשפיעים על הנפש. וכן שומע מעשים מזעזעים מענייני העולם הגורמים לאדם להרהר בהם ולהיות מושפע ממעשים שלא יעשו. 
ולכן כל אחד יהא חכם וימעיט משמיעת רדיו ודברי חידושים ככל יכולתו, שמכלים כל חלקה טובה. וישמע חכם ויוסף לקח.

מדוע כל גדולי ישראל פסלו את השימוש באינטרנט?


א שאלה. מדוע כל גדולי ישראל פסלו את השימוש באינטרנט?

תשובה. מפני שיש בזה מכשול אמיתי, שכמעט ואין אפשרות להינצל ממנו, אלא אם כן מתנתק. 

ולצערנו רואים בחוש שרבים חללים הפילה, אף יראים ושלמים. והמשתמש בזה עלול לעבור על איסורי תורה רבים: מראות אסורות, חשיפה לכפירה גלויה, ועוד גרוע מזה כפירה עקיפה, כהצגת מידע שמשלב השקפות כפרניות ומציג זאת כמידע מוסכם, הכרויות אסורות, הפסדים כספיים מחמת הימורים, ומעל הכל ביטול תורה, ישיר ועקיף מחמת היסח הדעת. וכל אחד מהדברים הללו יכול לגרום להדרדרות כללית, ח"ו.

ולא יאמר אדם לי זה לא יקרה, שהאתרים משקיעים מליוני דולרים בפסיכולוגים ויועצים, במטרה למשוך את נפש האדם שישהה שם כמה שיותר שעות. ומטרתם העיקרית שככל שיהיו שם יותר אנשים יותר שעות, ירויחו מכך כסף מהפרסומות המוצגות בצד, ולענייננו, זו עצת היצר הרע, כיצד להכשיל את הבריות בדברים אסורים, רחמנא ליצלן.

מקורות: כל גדולי ישראל פסלו את השימוש באינטרנט, שעיניהם צופות למרחוק ויודעים ומכירים את נפש האדם ומאידך את הפיתויים השונים המוצגים שם. הגאון הרב שמואל וואזנר זצ"ל יצא חוצץ נגד זה כבר לפני חמש עשרה שנה. וכשנשאל אחד מתלמידיו איך ידע הרב שהשימוש בזה הוא שלילי ביותר, השיב: לפני חמש עשרה שנה, אמרו לרב שנשיא ארצות הברית אמר שהשימוש בזה הוא כמו כביש שידוע מהיכן הוא מתחיל, אך לא ידוע היכן הוא מסתיים, שבלחיצת כפתור מגיעים לכל מקום. מיד זעק הרב "אוי אוי זה חורבן ליהדות!!!". וכן רבים מגדולי ישראל יצאו נגד השימוש בזה, מרן פאר הדור הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל שר התורה הגאון הרב חיים קנייסבקי שליט"א והגאון חכם משה צדקה שליט"א ועוד רבים כידוע ומפורסם לכל. לכן העתקתי תימצות של מאמרי הסברה בנושא זה, שהתפרסמו בשם גדולי ישראל לאחרונה, בכדי שידע האדם מדוע יש להתרחק מזה וישכנע ויסביר לקרוביו וחבריו: 
באתרי חדשות ישנם מאמרים שכביכול הינם מאמרים חדשותיים שטומנים בתוכם כפירה רח"ל, השקפות פסולות של תאוות, לשון הרע ופריצות. 
באתרי מידע יש מאמרים הטומנים בחובם כפירה גלויה וסמויה. רוב הכותבים שם בנושאים הקשורים לדת הם כופרים ומכניסים את השקפותיהם לתוך המאמרים, המידע נכתב במכוון בצורה כזו שהכותב מכניס לתוך המאמר את השקפותיו הכפרניות. הקורא אינו שם לב לכפירה הסמויה, ומקבל רושם שהדברים הנכתבים שם הם מידע תמים ואמיתי, ובכך מעבירים את הקורא על דתו. בדיוק כמו אנציקלופדיות שכתובים בהם דברי כפירה שגדולי ישראל אסרו את הקריאה בהם. ודע שמעין זה אתר ויקיפדיה הוא אתר הכפירה הגדול ביותר, שרוב הכותבים בו בענייני דת הם כופרים מקצועיים ומסיונרים. 
ישנם אתרים רבים שמפיצים כפירה שלועגים לתורה ולדברי חז"ל ומנסים להראות שכביכול המדע סותר את הדת, וישנם בני נוֹער "הנופלים" בכפירה זו, מכיון שלא מודעים למגמתיות השקרית במאמרים. 
באתרי קבוצות דיון יש מסיונרים עם דעות כפרניות שמשקיעים זמן ומרץ רב להמיר את עם ישראל על דתו. וכשאדם דתי מגיע עם מידע מוגבל בדת ומידע אפסי במדע, ואילו מסיונרים אלו הם כופרים שיודעים גם מדע וגם בדת, נותנים לדתי אשליה שהמדע סותר את הדת, מה שאינו נכון כלל כפי שמוכיחים בעליל בסמינרים של ערכים ועוד. ולצערנו רבים חללים הפילו פורומים כאלו וידוע שכל הנידונים שדנים שם, עסקו בהם והשיבו עליהם גדולי ישראל בכל הדורות. כידוע המעשה המובא במדרש תמורה (פרק ה) במין שאמר לרבי עקיבא העולם הזה מי בראו אמר לו הקדוש ברוך הוא, אמר לו הראיני דבר ברור, אמר לו למחר תבוא אלי, למחר בא אצלו אמר לו מה אתה לובש, אמר לו בגד, אמר לו מי עשאו, אמר לו האורג, אמר לו איני מאמינך הראיני דבר ברור, אמר לו ומה אראה לך ואין אתה יודע שהאורג עשאו, אמר לו ואתה אינך יודע שהקב"ה ברא את עולמו? נפטר אותו המין, אמרו לו תלמידיו מה הדבר ברור, אמר להם בני כשם שהבית מודיע על הבנאי והבגד מודיע על האורג והדלת על הנגר, כך העולם מודיע על הקדוש ברוך הוא שהוא בראו. ע"כ. הרי שמינים היו בכל התקופות וגדולי ישראל השיבו לכל שאלותיהם. ומה ידע האדם שלא ידע הרמב"ם, המהר"ל, רבי יהונתן אייבשיץ, שידוע שהיה מתוכח עם הכומרים, הגר"א שכל רז לא אניס ליה, וכן כל שאר גדולי ישראל כידוע ומפורסם. ובכל אופן העצה במקרים שנתקל האדם במישהו ששואל אותו שאלות מסיתות, יפנה אותו לארגוני התשובה כמו ערכים ועוד, ולא יתוכח עמו כלל. 
באתרי מכירות ישנם תמונות תועבה ומעבר לכך יוצא שכרו בהפסדו שפעמים עושים מעשי גניבה בכרטיס האשראי של הקונה. 
באתרי סרטים ישנה תועבה רבה וכן מכניסים השקפות פסולות ומכלים את הזמן. 
באתרי רשתות חברתיות יש חשש ממשי של קשרים שאינם כשרים בין גברים ונשים ה' ישמור, שידוע ומפורסם שרבים חללים הפילה, ובתים רבים הרסה עד היסוד והמירה רבים על דתם ועל דעתם, רחמנא ליצלן. 
נמצא לסיכום שהאינטרנט מכניס את האדם לסכנה עצומה שיכול להפסיד את העולם הבא שלו, ואף את העולם הזה שלו, כפי שכותב הרמב"ם (הלכות דעות ז, ג) אמרו חכמים שלש עבירות נפרעין מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא, ומתוכן עבודת כוכבים (כפירה) וגילוי עריות. 
וראיתי מאמר שליקט את חלק מהעבירות שיכול לעבור בשימוש בזה, כדלהלן: "ולא תביא תועבה אל ביתך". "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". "אל תפנו אל האלילים". "לא תעשו מכל התועבות האל". "לא תנאף". "לא תקרב לגלות ערוה". "ונשמרת מכל דבר רע". "אלהי מסכה לא תעשו לכם". "ולא תלכו בחקות הגוי". "בחוקותיהם לא תלכו". "השמר לך פן תנקש אחריהם". "אל תפנו אל האלילים". "לא יראה בך ערות דבר". "לא תהיה אחרי רבים לרעות". "לפני עור לא תתן מכשול". "חילול ה'". "לא תחללו את שם קדשי". "השמר לך פן תשכח את ה' אלקיך". "ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך". הרהורי עבירה "והתקדשתם והייתם קדושים". סילוק שכינה "והיה מחנך קדוש". יראת ה' "את ה' אלקיך תירא". דרכי ה' "והלכת בדרכיו". ביטול תורה "ודברת בם". קדושת בית המדרש "ומקדשי תיראו". 
ולכן יאזור כל אחד כגבר חלציו ולא יקרב כלל לנסיון זה, ויתרחק מחברים רעים שיש להם גישה לזה, וישכנע את חבריו ומכריו שלא יכניסו זאת כלל לביתם ולרשותם, ותן לחכם ויחכם עוד.

מה הסיבה שגדולי הדור מורים שחובה לבחור לכנסת?


ח שאלה. מה הסיבה שגדולי הדור מורים שחובה לבחור לכנסת?

תשובה. אמנם אמרו חז"ל שאסור להתחבר לרשע ואפילו לדבר מצוה, אך בענין בחירות לכנסת, פסקו גדולי הדור שחובה לבחור במפלגה חרדית, משום שאין המטרה להתחבר עמם אלא להציל ולקבל בזכות מה שמגיע לציבור. והנמנע מלבחור עובר משום "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים יז, יא). ובדברים שדעתו של אדם נוטה מדעת גדולי הדור, נבחנת היראת שמים, שבוחר בדיוק כפי שמורים גדולי הדור. ואין לנטות בדבר זה אחר רבנים שאינם מגדולי הדור.

מקורות: לאחר הקמת המדינה בשנת תש"ח גדולי ישראל גילו דעתם שחובה קדושה לבחור מפלגה חרדית לכנסת כפי שפורסם בשנת תשי"א (המודיע כג תמוז) "חוב קדוש על כל אחד ואחד להשתתף בבחירות ולבא לעזרת ה' בגבורים ועצם ההצבעה על מועמדים שיעמדו על משמרת התורה והמצוות זהו קידוש שם שמים". ולאחר מכן הדפיסו קול קורא בשנת תשט"ו "אנו מביעים את דעתנו דעת תורה כי חובה קדושה מוטלת על כל איש אשר יראת ה' נגעה ללבו לצאת לעזרת ה' בגיבורים לעשות את כל המאמצים להגדיל את הנציגות החרדית בכנסת וברשויות המקומיות להחלץ חושים ולהלחם נגד מהרסי הדת ולעמוד על משמר כל הקדוש לנו. אנו מכריזים שעל פי תורתינו הקדושה מחוייב כל אחד ואחד להשתתף בבחירות וחלילה למנוע עצמו או אחרים בבחירות כי בזה מסייע להשתלטות החפשים על הנהגת הציבור ונטל אחריות כבדה על עצמו". על החתומים היו האדמו"ר מבעלז, הגאון רא"ז מלצר, הגאון מטשבין, גאב"ד בראשוב, הגר"ח שמואלביץ, הגר"ז סורוצקין, הגאון הרב עזרה עטיה, המקובל רבי אפרים הכהן, מרן הרב עובדיה יוסף, האדמו"ר מזידיטשוב, הגאון הרב אליעזר יהודה פינקל, הגאון הרב מנצור בן שמעון ועוד. וכן כתב הגאון הרב יעקב ישראל זצ"ל הסטייפלר (קריינא דאגרתא): "עצם ריבוי המצביעים הוא קידוש שם שמים עצום כי הוא הכרזה קבל כל העולם שהוא מעבדי הקב"ה הנאמנים". 
וכן יצא קול קורא בשנת תשי"ט "דעת תורה גדולי התורה והיראה מהדור הקודם מרן הגה"ק החזו"א זצוק"ל מרן הגה"ק אדמו"ר מבעלזא זצוק"ל ומרן הגה"ק רא"ז מלצר זצוק"ל שחוב קדוש ומצוה רבה ללכת לבחירות ולהצביע. והם כל רבני ופוסקי הדור ההוא (למעט כמה יחידים) ופסקו להלכה ולמעשה שהכנסת והחלטותיה מהוים סכנה קיומית לשמירת התורה בארץ הקודש. ולכן חובה על כל אחד ואחד לצאת למלחמת חובה לעזרת ישראל מיד צר והבא עליהם, על ידי הצבעה בבחירות לרשימה של היהדות החרדית שמונתה על ידי מנהיגי הדור, לשלוח נציגים לכנסת, להלחם למען שמירת התורה בארץ הקודש. וחס ושלום לא להשתמט מלהצביע או למנוע אחרים מלהצביע. ע"כ. 
וכן כתב מרן בעל "הקהילות יעקב" (קריינא דאגרתא ח"ב עמ' קסט) "אבל מאחר שהענין הוא לדעת רוב רובם של חכמי התורה קדושי עליונים זהו ענין של חיוב וקידוש שם שמים ולהפך מיעוט המצביעים חס ושלום הוא ענין נורא של חילול השם הנורא חס ושלום, הלא מבלי הכנס לעצם הנדון החיוב מוטל על כל אחד ללכת אחר הרוב בכל התורה כולה ובנידון דידן רוב ככל חכמי ישראל אשר איתנו ואשר כבר נתבקשו לישיבה של מעלה, אבל הוראתם קיימת, ולדעתם זהו חיוב גמור והנמנע הוא בכלל ממעט כבוד שמים חס ושלום איני יודע צד היתר בכזה". עכ"ל. וכן פרסם במכתב הגאון הרב אלישיב "וכבר נקבע על ידי גדולי ישראל זיע"א כי ההצבעה לבחירות איננה רשות כי אם חובה וכל המשמט עצמו מחובה זו הינו נותן יד לאותם המבקשים לעקור את הכל". 
ומצאתי מכתב מהחפץ חיים בענין בחירות לסנאט של הגויים, ומתאים לענינינו. וז"ל "אל אחינו בית ישראל במדינתנו ה' עליהם יחיו. כאשר עומדים אנו כעת סמוך לבחירות של הסנאט, וכאשר הורה לנו הנסיון מכבר גודל הנחיצות שיהיו הנבחרים שמה מסורים לה' ולתורתו. בודאי חוב גדול וקדוש על כל מי שנגעה יראת ה' בללבו שלא להשתמט ולהתרפות בענין זה הנוגע לדברים העומדים ברומו של עולם לחזוק התורה ודת קדשנו ובכל מאמצי כוחנו עלינו להשתדל להכניס שמה אנשים גבורי כח המסורים לה' ולתורתו בכל נפשם להגן על דת קדשנו נגד מהרסי ומחריבי הדת העומדים עליה מכלל צד. והחובה מוטלת על כל אחד ואחד מישראל ללכת ולהצביע הוא ובני ביתו, על הרשימה שיש בה שליחים נאמנים בשליחותם להשתדל לטובת עמנו ולעמוד על משמרת הדת על פי דעת גדולי התורה. ושחלילה שלא ליתן יד לאותם האנשים שכל כונתם ומגמתם להריסת הדת וללחום חנם נגד תורתינו הקדושה ושומרי מצוותיה. ה' יברך את עמו בשלום לעבדו שכם אחד במהרה בימינו. דברי המיצר בצרת עם ישראל המצפה לישועה. ישראל מאיר הכהן מארדין. מרחשון תרצ"א. 
בענין כניסה לקואליציה סיפר מרן "הקהילות יעקב" זצ"ל שבעת גזירת גיוס בנות השיב החזו"א שדעתו היא שאינם צריכים לצאת מהקואליצה כיון שלא ירויחו בכך כלום אבל הסכים שיצאו על פי גדולי ישראל שצוו לצאת (תולדות יעקב עמ' רעז מעשי איש ח"ב עמ' רכג). ואף כשיצאו מהקואליציה בגלל גזירת גיוס בנות היו מגדולי ישראל וביניהם מרן החזו"א והאדמו"ר מבעלז זיע"א שסברו שמוטב להשאר בקואלציה מכיון שהשפעת החרדים בכנסת כשהם בקואליציה הינה עשרת מונים מכאשר הם באופוזיציה ועל אף שלגבי גזירת גיוס בנות לא הצליחו לבטל החוק, לא צריכים בגלל זה להפסיד את יכולת ההשפעה, לגבי שאר החוקים שאפשר יהיה למונעם (קונטרס רבן של ישראל על האדמו"ר מבעלז עמ' 97). 
וגדולי הדור פסקו דיש לבחור, ושאין בזה משום התחברות לרשעים, כפי שהגדיר מרן החפץ חיים (מהגאון הרב איסר זלמן מלצר) כשנשאל איך מותר לנציגי אגודת ישראל לשבת בפרלמנט עם מפלגות החפשים והשיב שהתחברות הוא רק אם יש אינטרס משותף כמו שהיה ליהושפט עם אחזיה שנאמר עליו "בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך" (דברי הימים ב, כ) אבל כשנמצאים ברשימה נפרדת והדעות והאנטרסים נוגדים אם כן יש כאן מחלוקת ולא התחברות. ע"כ. 
ומרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל כשהקשו לפניו שהרי בהדיא באבות דר' נתן (פרק ט) דאיסור דאל תתחבר לרשע הוא אפילו לדבר מצוה, השיב, שזהו רק בהתחברות לדבר מצוה מרצון בלא הכרח כגון לעשות יחד עמהם מוסד לגמילות חסדים. אבל במקום הצלה מהרס הדת וכמו שהיה בועדי הקהילה ואין ברירה אלא על ידי נטילת שררה עמהם אין שום איסור בדבר אף שלמראית עין נראה הדבר כשותפות. 
וכדברים הללו כתב בעל "הקהילות יעקב" זצ"ל (במכתב מתאריך יום ג' פרשת שלח תשל"א קריינא דאגרתא ח"ב עמ' קסח) "בדבר בחירות לכנסת אכתוב לכבודו שדעת רוב רובם של גדולי הדור שלפני עשרים שנה היה, שאין בזה שום צד איסור כלל ובכללם מרן החזו"א זצ"ל. ומצבינו כאן הוא ממש כמו בפולין שכל גדולי הדור חייבו מאוד להצביע בעד נציגים יראי שמים וכיום אנחנו בגלות הערב רב הוא הגלות האחרון ואין בזה צד חיזוק כלל וכלל לחופשים רק צד החלשה עד כמה שאפשר ויש בזה ענין קידוש שם שמים. ע"כ. 
ועוד כתב שם (חלק א עמ' רכ) ומה שטוען מצד התחברות לרשעים. במקום סכנה לדת ואפילו במקום סכנה של צרות חומריות לא נאסר דבר זה, על כל פנים כשכל השלטון בידם, ואחד הולך על מנת להציל, אין בזה איסור שאף שותפות עם נכרי לא אסרו אלא שמא יתחייב שבועה. ומה שטען מצד חניפה לרשעים באמת צריך הנבחר בזה למשקל גדול אבל לא נאסר חניפה לרשעים כשאינו משבח רשעתם חס ושלום אלא מכבדם כדרך המכבדים שר ומושל בנימוסי כבוד. ע"כ. 
ולשבר את האוזן אפשר לומר דהגע בעצמך, האם על חברי הכנסת הערביים גם היו טוענים שהם מתחברים לכנסת וממילא מכירים בהם וכו'... הלא כל אחד יודע היטב שאילו היה הדבר בידם היו מחריבים את המדינה וכל עיקר כניסתם לכנסת היא רק ללחום. ולהבדיל בין קודש לחול הוא הדין לענינינו שכל עיקר כניסת החרדים לכנסת היא בכדי ללחום מלחמת הדת. 
ועוד כתב בקריינא דאגרתא (חלק א עמ' ריט): "כתב מעלתו שיש איסור בהצבעה מצד מודה בעבודה זרה. והוא דבר שאין לו שחר, הלא המציאות בעוונות הרבים הוא שהשלטון בידם לעת עתה, ומחמת מציאות זו מצביעים ושולחים שומרי תורה להתם, על מנת להציל כפי האפשרי, ואיזו הודאה יש כאן שמסכים ברשעת הרשעים חס ושלום. ע"כ. 
ובענין אלו שנמנעים מלהשתתף בבחירות יצא קול קורא מגדולי הדור בשנת תשט"ו דאמר "חלילה למנוע עצמו או אחרים בבחירות כי בזה מסייע להשתלטות החפשים על הנהגת הצבור ונוטל אחריות כבדה על עצמו". וקול קורא שיצא בשנת תשכ"א מגדולי הדור "והמונע עצמו נותן יד להמעטת דמותה של היהדות החרדית ומחליש כושר עמידתה על משמר הדת והתורה הקדושה". וקול קורא משנת תש"ל "אי לזאת אין מקום לשאננות ואדישות כי גם המתרפה במלאכתו נעשה בעקיפין חס ושלום שותף לכל הקמים על שומרי הגחלת הזוממים להמעיט חלילה את השפעתה הברוכה של המפלגה בכל מערכות החיים בארץ הקודש". 
ואמר הגאון הרב אהרן קוטלר זצ"ל בענין זה באסיפה המונית לפני הבחירות לכנסת תשט"ו "על כף המאזניים עומדים קידוש ה' מחד וחילול ה' מאידך. בחירות אלו מהוות גם משאל עם וכל אחד נשאל אם הוא מקבל עליו את מעמד הר סיני, את התורה הקדושה והטהורה או להיפך. חמור הוא עוון חילול ה' בפרהסיא ומי שממעיט את כוחה של היהדות החרדית גורם לחילול שם שמים בפרהסיא מאחר שהבחירות הם דבר שבפומבי. מי שמצביע בעד רשימת התורה מקדש שם שמים בפרהסיא. והנמנע להשתתף בבחירות הוא מתחבר לרשע ומקבל אחריות עד סוף כל הדורות". 
אמנם אסור להתחבר לרשע כמבואר במשנה אבות (א, ז) "נתאי הארבלי אומר הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע" וכמבואר בספר אורחות צדיקים (שער האהבה): אל תתחבר למסכימים על העוולה, שנאמר (ישעיה ח, יב) "לא תאמרו קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר". ואסור להתחבר עם רשע בעסקי העולם, שנאמר (דברי הימים ב כ, לז) "בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך" ואפילו לדבר מצוה אסור להתחבר לרשע, שנאמר (משלי ג, לא) "אל תקנא באיש חמס ואל תבחר בכל דרכיו" ואמרו חכמים (אבות דרבי נתן פרק ט) "אל תתחבר לרשע ואפילו לדבר מצוה". ע"כ. אך גדולי הדור פסקו שיש לבחור במפלגה חרדית בבחירות לכנסת, כאמור, מכיון שעל ידי כך הציבור החרדי מקבל בזכות מה שמגיע לו, בעקבות תשלום מיסים, ונחשב כמציל מזוטו של ים. ובפרט שאם הציבור לא יקבל מה שמגיע לו, אותו חלק יגיע לשאר הציבור הכללי. ולכן גדולי ישראל נתנו דעתם לכך ובקום המדינה מרן החזון איש פסק שיש להשתתף בבחירות וחובה על כל אחד לבחור במפלגה חרדית. וכן היתה דעתו של מרן הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל. וכשמרן זצ"ל פתח את מפלגת ש"ס, פנו אליו ראשי הבד"ץ של העדה החרדית שמוכנים שיעמוד בראש הבד"ץ הספרדי במימונם ובתנאי שלא ישתתף בבחירות, ומרן זצ"ל השיב להם בשלילה, כיון שסבר שעל ידי הכניסה לכנסת, יש אפשרות לעשות זיכוי הרבים ולהציל מה שניתן לטובת הדת, כבניית מקואות בתי כנסת תלמודי תורה וכיוצא בזה. 
וידוע שהרב צדקה חוצין זצ"ל התנגד לכך שמרן הרב עובדיה יוסף יפתח מפלגה, והודיע על כך למרן זצ"ל, אך דעתו היתה אחרת שאדרבא יש להציל מה שניתן. וביום הבחירות בבחירות הראשונות שנפתחה מפלגת ש"ס, מרן הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל נפל למשכב, ועם כל זאת התאמץ מאוד בערוב היום ללכת ולבחור. ואכן בדיעבד מפלגת ש"ס עשתה רבות להתפתחות ושמירת הדת בארץ ישראל, בהקמת מאות בתי כנסיות ובתי מדרשות, מאות מקוואות, אלפי שיעורי תורה ומאות תלמודי תורה, אשר בהם מאות אלפי ילדים הגדלים לתורה ויראת שמים. 
ומי שאינו עושה כפי שהורו גדולי ישראל עובר משום "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך" (דברים יז, י) כפי שכתב בספר החינוך (סימן תצו) שלא להמרות על פי בית דין הגדול שיעמדו לישראל. שנמנענו מלחלוק על בעלי הקבלה עליהם השלום ומלשנות את דבריהם ולצאת ממצותם בכל עניני התורה, ועל זה נאמר (דברים יז, יא), לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל, ואמרו זכרונם לברכה בספרי, לא תסור וגו', זו מצות לא תעשה. ומשרשי המצוה לפי שדעות בני האדם חלוקין זה מזה לא ישתוו לעולם הרבה דעות בדברים, ויודע אדון הכל ברוך הוא שאילו תהיה כוונת כתובי התורה מסורה ביד כל אחד ואחד מבני אדם איש איש כפי שכלו, יפרש כל אחד מהם דברי התורה כפי סברתו וירבה המחלוקת בישראל במשמעות המצוות, ותעשה התורה ככמה תורות, על כן אלהינו שהוא אדון כל החכמות השלים תורתנו תורת אמת עם המצוה הזאת שצונו להתנהג בה על פי הפירוש האמתי המקובל לחכמינו הקדמונים עליהם השלום. ובכל דור ודור גם כן שנשמע אל החכמים הנמצאים שקבלו דבריהם ושתו מים מספריהם ויגעו כמה יגיעות בימים ובלילות להבין עומק מליהם ופליאות דעותיהם, ועם ההסכמה הזאת נכוין אל דרך האמת בידיעת התורה, וזולת זה אם נתפתה אחר מחשבותינו ועניות דעתנו לא נצלח לכל. ועל דרך האמת והשבח הגדול בזאת המצוה אמרו זכרונם לברכה, לא תסור ממנו ימין ושמאל, אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין לא תסור ממצותם, כלומר שאפילו יהיו הם טועים בדבר אחד מן הדברים אין ראוי לנו לחלוק עליהם אבל נעשה כטעותם, וטוב לסבול טעות אחד ויהיו הכל מסורים תחת דעתם הטוב תמיד, ולא שיעשה כל אחד ואחד כפי דעתו שבזה יהיה חורבן הדת וחלוק לב העם והפסד האומה לגמרי. ומפני ענינים אלה נמסרה כוונת התורה אל חכמי ישראל. ע"כ. 
וישנם יראי השם, שאינם מרוצים 'מכל' הפעולות של המפלגות החרדיות, ולכן חושבים בדעתם לבחור למפלגה חילונית או דתית שאינה חרדית. והדבר נובע מחוסר הבנה בסיסי, שכשראשי השלטון הינם כופרים בתורת משה, ממילא הם מנהיגים חוקים במדינה שהם נגד תורת ה'. וכל הבוחר במפלגה חילונית כזו, הרי הוא כמרים יד בתורת ישראל. ולכן על האדם להתעלות מעל השיקולים הפרטיים הצרים שלו ולבחור כפי שמורים גדולי הדור. ואלו המתמרמים שלא כל הפעולות טובות בעיניהם ולא הכל מושלם, צריכים להפנים שבחירה במפלגה חרדית פעמים שהוא הרע במיעוטו, שמפלגות אחרות רוב ככל הפעולות שלהן הן רעות מאוד לתורת ישראל. ולכן יש לנהוג כפי שפוסקים גדולי ישראל באותו זמן, ויש להזהר שלא להגרר אחר רבנים שאינם ממנהיגי העדה בכל השנה, ורק בזמן בחירות מחשיבים עצמם כמנהיגים ופורצים דרך נגד גדולי ישראל. כיון שנמצא שאנו כעדר שאין לו רועה, וזה הולך בכה וזה ובכה, ונמצא שאנו מפורזים ומפורדים ואין לנו את הסיעתא דשמיא שיש באחדות סביב גדולי ישראל ויש בזה משום "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים יז, יא), כאמור.

איזה מגרעות יש בעישון סגריות?


ז שאלה. איזה מגרעות יש בעישון סגריות?

תשובה. העישון מזיק ומסוכן מאוד, ועלול להביא למחלות נוראות ולסכן את בריאותו של האדם, ויש בזה בזבוז ממון, ועל הכל ביטול תורה. וכן נדבק בפיו, בידיו ובבגדיו ריח שאינו נעים לסביבה, שזה כשלעצמו דבר שלילי וכן יכול להוות מכשול בפרק השידוכין ובשלום הבית בהמשך. ולכן לא יתחיל בהרגל רע זה, ואם התחיל יפסיק שעה אחת קודם. כן כתבו החפץ חיים, האגרות משה, היביע אומר, הציץ אליעזר, השבט הלוי ועוד. 

וזה לשון בעל המשנה ברורה (ליקוטי אמרים פרק יג) "המרגיל עצמו בעישון סיגריות, עובר על "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" (דברים ד, טו), ועתיד הוא ליתן את הדין, כי הרופאים גזרו אומר שהעישון מחליש כוחותיו של האדם, ולפעמים נוגע הדבר גם בנפשו". ואם בזמנו אמר כך, כל שכן כיום, שידוע ומפורסם שמסוכן לבריאות.

מקורות: בעבר חשבו שעישון סיגריות בריא לגוף כמו שכתב הפני יהושע (שבת לט.) "שמותר לעשן סיגריות ביום טוב, אף על פי שלא כולם מעשנים, חשיב שוה לכל נפש כיון דהעישון הוא לבריאות הגוף לעכל המזון ולתאות המאכל". ע"כ. וכ"כ בספר אורחות חיים (סימן תפא) ובאשל אברהם (סימן תקסז). אך כיום ברור בכללותו שהעישון מזיק לבריאות, ולכן גדולי ישראל יצאו חוצץ נגד השימוש בסיגריות. 
וכן כתב בשו"ת יחוה דעת (חלק ה סימן לט) יש להימנע מעישון סיגריות בכלל בכל ימות השנה, לאחר שנתפרסם ברבים שלפי דעת גדולי הרפואה והמדע בזמנינו, העישון מזיק ומסוכן מאוד, ועלול להביא למחלות נוראות ולסכן בריאותו של האדם. שומר נפשו ירחק ממנו. וכבר הזהירה התורה ונשמרתם מאוד לנפשותיכם. ושומע לנו ישכון בטח. והמשנה ברורה בספרו ליקוטי אמרים (פרק יג) כתב, שהמרגיל עצמו בעישון סיגריות, עובר על ונשמרתם מאד לנפשותיכם, ועתיד הוא ליתן את הדין, כי הרופאים גזרו אומר שהעישון מחליש כוחותיו של האדם, ולפעמים נוגע הדבר גם בנפשו. ע"כ. וכל שכן בזמנינו שהוברר הדבר על ידי הרופאים שיש סכנה בעישון סיגריות. ולכן פסק בשו"ת השבי"ט חלק ג' (דף קלד:) "לאסור בהחלט העישון". ועל כל פנים בודאי שיש להזהר בזה. ויש להזהיר גם את הגדולים על הקטנים. ובפרט המשגיחים בישיבות, שומרי משמרת הקודש, עליהם לפקוח עיניהם על תלמידי הישיבות לבל ירגילו עצמם בכך, וכמו שכתב הרמב"ם (הלכות דעות ד, א): הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי עבודת ה' הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר בידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך האדם להרחיק עצמו מדברים המאבדים והמזיקים את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המבריאים והמחלימים. ע"כ. גם בשו"ת אגרות משה (כרך ה יו"ד סי' מט) כתב, שאף שקשה לומר שאסור לעשן סיגריות, מכיון שדשו בזה רבים, ועל זה נאמר שומר פתאים ה' (שבת קכט.) מכל מקום מכיון שיש חשש למחלות קשות למעשנים בודאי שמן הראוי להזהר מזה. עכ"ל יחוה דעת. 
וכ"כ בשו"ת יביע אומר (חלק ה או"ח סימן לט ס"ק ג) "דבזמנינו שנתפרסמה ברבים חוות דעת רפואית מגדולי הרופאים והחוקרים שעישון הסיגריות מזיק מאד, ועלול להביא לידי חולי סרטן הריאות ח"ו, ובחנו זאת במחקר יסודי מעמיק וא"כ אין העישון טוב לבריאות אלא להיפך". ע"כ. וכ"כ בשו"ת יביע אומר (חלק י או"ח סימן נה ס"ק טו) "עצה טובה קמ"ל שלא לעשן סיגריות כלל אפילו בימי החול, מכיון שנתברר ע"פ הרופאים שהעישון מביא מחלות מסוכנות, שומר נפשו ירחק מהן". 
וכן כתב בשו"ת שבט הלוי (חלק י סימן רצה) אשר נשאלתי לחוות דעתי דעת תורה בענין מנהג העישון סיגרים וסיגריות וכו' אשר כידוע הם המזיקים הגדולים לבריאות הגוף. א. לשון הרמב"ם (הלכות רוצח ושמירת הנפש יא, ה) "הרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהם סכנת נפשות וכל העובר עליהם ואומר הריני מסכן בעצמי ומה לאחרים עלי, או איני מקפיד על כך מכין אותו מכת מרדות". ובכלל הדברים מיני מאכל ושתיה שאסרו חכמים מפני ספק סכנת נפשות שחשבם שם הרמב"ם, ובריטב"א (שבועות כז.) כתב, "המאכלים המזיקים הגוף הם בכלל איסור תורה לאוכלו משום השמר לך ושמור נפשך מאד". ולכן על חכמי הזמן להריע ולעורר על הסכנה העצומה המונחת בעישון סיגריות, דבר שנתברר בחקירה ודרישה למעלה כל ספק שמאות אלפים מתים טרם זמנם בעישון סיגריות, וכן ידוע מאד שגורם גדול למחלה החמורה בריאות וגם בלב, ועוד הרבה כיוצא בזה, כאשר יוצא מדו"ח הרופאים מכל מדינות העולם. על כן ברור להלכה דאיסור גמור להתחיל בעישון בימי הבחרות וגיל צעיר, ועל ההורים ומורים ומחנכים מוטל חוב גמור על פי התורה למנעם מזה. וכל מי שכבר הרגיל עצמו למנהג לא טוב הזה, ישתדל מאד למען עתידו לרדת מזה בהדרגה ואז טוב לו. וחלילה לעשן במקומות ציבורים שגם הריח בעצמו הוא מזיק גמור כאשר נתבאר בחקירה. עכת"ד. 
וכ"כ בשו"ת ציץ אליעזר (חלק טו סימן לט) "העישון עלול ממש לקצר את החיים ח"ו, וישנם מספרים מבהילים מהסטטיסטיקה המתפרסמת מדי פעם המצביעה ומראה באצבע על התוצאות החמורות ביותר מריבוי העישון, ואשר בכנפיה השטניים נופלים קרבנות לרוב, והרבה יותר מעשרות אלפים ורבבות אנשים ברחבי העולם באים עליהם כתוצאה מזה בשטחי הגוף ואיברים השונים ובעיקר באברי הנשימה והריאות, גידולים ממאירים, וכן, נפחת הריאות, וכן ברוכיטיס כרונית, המזיקים ללב ולכלי הדם וגורמים התכווצויות בקיבה ובמעיים, ועוד ועוד, עד כי הרופאים גזרו אומר כי העישון הוא הקוטל הראשון של האנושות. לאור זה בנידון שלפנינו אשר בעיקר בעשרות השנים האחרונות לאור המחקרים המדעיים והרפואיים השונים נתגלו בממדים מבהילים הזקי הגוף המרובים והמסוכנים אשר העישון גורם בכנפיו, והתודעה הזאת גם יצאה כבר טבעה בעולם עד כדי כך שבכמה מדינות גדולות ועצומות יצא החוק מאת ממשלותיהם על חובת ציון אזהרה על כל חפיסת סיגריות האומרת "הרופא הממשלתי הראשי מזהיר את המעשנים שהעישון מסכן את בריאותם ומזיק לה". ואני קורא כעת דו"ח ממשלתי אמריקאי, ומטעם הרופא האמריקאי הראשי שהתפרסם דוקא השבוע בכתב עת האומרת יותר ממאה אלף אמריקיים ימותו השנה מסרטן בגלל שעישנו סיגריות וכן כי עישון סיגריות הוא כיום הגורם העיקרי לתמותה ממחלת הסרטן בארה"ב ושאין פעולה בה יכול אדם לנקוט על מנת להוריד את סכנת הסרטן בצורה יותר אפקטיבית השפעתית מאשר הפסקת העישון. אם כן בודאי ובודאי שאבסורדי הוא להעלים עין מכל זה ולהפטיר כלאחר יד ולומר כי גם על כגון זה נאמר שומר פתאים ה'. באשר על כן נלענ"ד שיש מקום נרחב לאסור את העישון על פי ההלכה, וביחוד להורות בזה איסור מנע, היינו למנוע עישון אצל אלה שעדיין לא התמכרו להרגל זה של העישון שאז קשה כבר הפרישה ומזיקה ג"כ לפעמים לעצביו וכדומה וזקוק למאמצים גדולים כדי לפרוש מהרגלו, ואשר למעשה הוא צריך אעפ"כ לפרוש בכל הדרכים והאמצעים. ע"כ. 
וכן כתבו בכתב עת אסיא (חלק א עמ' 279-282) ד"ר ב. הרשקוביץ ופרופ' ר. קטן שככל שמעשן שנים רבות יותר, כך גדול הסיכוי לחלות בסרטן הריאות. רח"ל. 
וישנם בחורי ישיבות שבתחילה מעשנים מעט סיגריות, אך לאחר זמן הגוף מתרגל לעישון וקשה להם להפסיק בהרגל רע זה. ולכן העצה היא שלא להתחיל כלל לעשן, ואפילו לא מעט, לא בפורים, או בחתונה של חבר וכדומה, שיש בזה משום עצת יצר הרע. 
מעבר לכך יש בעישון גם משום ביטול תורה, שבעבר חשבו שהעישון מוסיף לאדם ריכוז. אך דבר זה מופרך שהרי רבים מגדולי ישראל לא עשנו והיו מעיינים ושקדנים גדולים, ואדרבא, השימוש בסיגריות גורם לאדם ביטול תורה רב, הן בזמן העישון והן בזמן שהולך לרכוש את הסיגריות. ובנוסף יש בעישון משום בזבוז כסף ללא תועלת. וכן העישון גורם לריח סרוח בפיו וכן בגופו, ודבר זה כשלעצמו הוא שלילי, וכן ידוע שישנם נערות רבות שפוסלות שידוך, רק בגלל דבר זה. ומכל הני טעמי יזהר לא להמשך אחר עצת היצר, ולא יתחיל בעישון, ואם התחיל יפסיק מיד. ובמכתב מאליהו (חלק א עמ' 79, 111, 225) כתב שהעישון מזיק לבריאות, וביאר שם עד כמה היה קשה לו להפסיק בזה מאחר והתרגל בכך. ושנתיים לאחר כתיבת המאמר החליט להפסיק ההרגל לגמרי ושוב לא עישן אף פעם. ואם בארזים נפלה שלהבת מה יאמרו אזובי הקיר, ולכן לא יתחיל כלל בדבר רע זה, שלא יתרגל ואז יקשה עליו מאוד להפסיק. 
אחר כך ראיתי שכתב בענין עישון הסיגריות בספר בנין עולם (עמ' יב) לסטייפלער זצ"ל "מצא היצר הרע תחבולה איך ללכוד בני אדם בעון ביטול תורה והוא עישון סיגריות ופייפ, שחוץ מזה שהם מזיקים לגוף כידוע עוד גורמים היזק לנשמתו בביטול תורה, כי האדם המעשן יבלה לכל הפחות חצי שעה ביום וכשנתרגל בזה כבר קשה לו להמנע, ולפעמים באם יחסר לו יבלה כמה זמן שילך ויבקש מזה לזה עד שימצא. ואם כן במשך שנה כשיצטרפו אלו השעות יחסרו לו כמה מאות שעות שעברו עליו בביטול תורה. ואם בן תורה יחשוב בנפשו כמה עשרות אלפי אלפים מצוות יכולים להתקבל בשנה אחת כשישמור כוחותיו ועתו שלא יבוטל בחינם. וידעתי שישיבו הרבה, אנוסים היינו שלא היה בכחנו להמנע מזה. אבל השאלה תהיה מי גרם להם שתהיו אנוסים הלא אתם בעצמכם גרמתם לזה כי לולא התרגלתם מקודם כי אזי נקל היה לכם להמנע מזה. ומהר"ש מבעלז בימי נעוריו נהג גם כן להעלות עשן, פעם אחת בהיותו עוסק בתורה ראה איך שאחד מבני הנעורים ניקה הפייפ ובעוד שתיקן כל זה למד מהר"ש דף גמרא. ואחר ראותו זאת אמר: אם הכלי הזה יוכל לבטל אותי מדף גמרא לא יבוא עוד בפי, ומאז והלאה לא לקח אותו לעולם". וישמע חכם ויוסף לקח.

מה הסיבה שהרבנים מורים לחרדים לא לשרת בצבא?


ט שאלה. מה הסיבה שהרבנים מורים לחרדים לא לשרת בצבא?

תשובה. גדולי ישראל הורו שאין לשרת בצבא בשום אופן, אלא אם כן יורו אחרת, כיון שאין אפשרות לשרת מבלי להחשף לנסיונות קשים. והמציאות מוכיחה שהמשרתים בצבא על פי רוב יורדים ברוחניות. וחדשים לבקרים יש הטוענים 'הרי גם לדוד המלך היה צבא' ותשובתם בצידם כשהצבא יתנהל כמו הצבא של דוד המלך, גדולי ישראל ישקלו את הנושא מחדש מי ראוי לשרת (מי שנקי מעבירות וכו').

מקורות: ראשית ברור שכיום כשיש צרים הצוררים על עמינו שיש צורך בשמירה. אלא שהפתרון הטוב ביותר היה לו היה אפשר לעשות צבא התנדבותי בשכר, דהיינו שמי שהיה חפץ להתנדב לשירות היה מקבל משכורת, ובכך לא היו מתלוננים על בני הישיבות על אי גיוסם. ומבלי להכנס לדון בנושא ששבט לוי פטור מלצאת לצבא וכן כל איש אשר נדבה רוחו ללמוד תורה, פטורים מלצאת לצבא. וכן מבלי להיכנס לחשיבות לימוד התורה שהוא הגורם העיקרי לשמירה כפי שמעיד התנ"ך על חזקיהו המלך שבזכות לימוד התורה בדורו, ניצלו מסנחריב וצבאו, ישנה בעיה טכנית להתגייס, כיון שאין אפשרות להתגייס מבלי להחשף לנסיונות רוחניים קשים מאוד. וכמובן שאף אב או אם שהשקיעו כל ימיהם את כוחם ומרצם, בחינוך בנם ליראת שמים טהורה, לא ישלחו את בנם ללוע הארי, בעד כל הון או לחץ שבעולם. 
ובכן, כידוע שבצבא צריך לשרת מי שנקי מעבירות שבידו כמו שכתוב בתורה "ויספו השוטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו" (דברים כ, ח). וביארה המשנה (סוטה ח.) רבי יוסי הגלילי אומר הירא ורך הלבב זהו המתירא מן העבירות שבידו. ע"כ. ולכן החיילים המשרתים בצבא צריכים להיות יראי שמים. והמציאות מוכיחה שמי שהולך לצבא, יורד ברוחניות. ולכן הרבנים מתנגדים בכל תוקף שחרדים ישרתו בצבא. 
הסיבה שיורדים ברוחניות מכיון שיש בצבא חוסר צניעות, שמשרתות שם חיילות, עם חיילים יחד. וכן ההנהגה הכללית של הצבא היא הנהגה חילונית המושפעת מהתרבות המערבית המתירנית, שחייל חרדי מושפע ממנה בעל כורחו, כיון שטבע האדם להיות מושפע מהסביבה בה הוא חי, כמבואר ברמב"ם (הלכות דעות ו, א) "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמוד ממעשיהם. וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים, ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו זמנינו, או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני החולי ישב לבדו יחידי. ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע יצא למערות ולחוחים ולמדברות, ואל נהיג עצמו בדרך חטאים". ע"כ. ומכיון שכתב הרמב"ם שאם מכריחים אותו להתערב עם אנשי המדינה, יברח למדברות, לכן אמרו גדולי הדור, שאם המדינה תכריח את החרדים להתגייס, אז הציבור החרדי יבחר או לעבור לגור בחו"ל, או לחילופין ישבו כולם בכלא. 
ואל יאמר אדם, אני אלך ולא ארד ברוחניות שהמציאות מוכיחה שאינו כן, שטבע הוא באדם להיות נמשך לסביבה בה הוא חי. ואמרו חכמים "ואל בינתך אל תישען" (משלי ג, ה). וגיל זה מאוד משמעותי בחייו של האדם, שלפי רמתו הרוחנית, יקים בית בישראל, וכל ירידה רוחנית, תשפיע לדורות הבאים אחריו, בניו וכל צאצאיו. ולכן ישמע בעצת גדולי הדור, וכפי שיורו כך יעשה. 

כיצד ינהג מי שכבר נכשל בדברים אסורים?


ו שאלה. כיצד ינהג מי שכבר נכשל בדברים אסורים?

תשובה. יפרוש מכאן ואילך בכל כוחו. דהיינו שיעשה תשובה ג' שלבים, וחלק מזה פרישה מהאיסור וקבלה לעתיד.

אמר שלמה המלך "כי שבע יפול צדיק וקם" (משלי כד, טז). שידוע שדרכו של יצר הרע, בתחילה מכשיל את האדם ולאחר מכן מראה לו עד כמה מעשיו רעים, ומייאש אותו שאין לו תקנה. ולא ישמע לעצת היצר אלא אדרבא, יתגבר ויקבל על עצמו קבלה אמיתית לפרוש מכאן ואילך מהדברים האסורים שאין דבר בעולם העומד בפני התשובה. ועצה טובה לשתף את הרבנים והקרובים והחברים בנסיונות שעובר. שדאגה בלב איש ישיחנה לאחרים (ע"פ משלי יב, כה) שיעזרו לו בעצה ועידוד להתגבר. לא כאותם ששומרים הכל בלבם, עד שמגיעים למצב של הדרדרות כללית ח"ו. והדרך הנכונה ביותר היא לפרוש לגמרי, ולא די לקבל להמעיט בשימוש. וד"ל. 

מקורות: ידוע שבכל הדורות היו נסיונות בלימוד התורה ובעבודת ה'. אך בדור שלנו הנסיונות גברו עד למאוד, שהנסיון מצוי בכל רגע, כשיש לאדם גישה למכשירים אלקטרוניים. והנסיון הקשה ביותר הוא יצר הסקרנות, שרוצה לדעת מה הנושא המדובר, ועל מה כל כך זועקים גדולי הרבנים. ולאחר מכן הנסיון הוא לראות אם מה שראה ישפיע עליו. שעצת היצר אומרת לו, נו מה בכך אני אראה ואעבור ולא ישפיע עלי. ולאחר מכן הנסיון הגדול הוא לפרוש מהדברים הרעים שהתרגל אליהם. ולצורך כך צריך להתגבר מאוד. וכיון שהנסיון קשה מאוד, לכן מומלץ לשתף את קרוביו ואוהביו בנסיון שמתנסה בו, על מנת שיעזרו לו ויעצו לו ויתפללו עליו שיתגבר על הנסיון. 
ומה שכתבנו שיפרוש, כן כתב הרמב"ם (הלכות תשובה ב, ב) שדרך התשובה בכל עבירה היא, לפרוש מהעבירה, להתחרט על העבר, לקבל לעתיד ולהתוודות. וז"ל: "ומה היא התשובה הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד, ויתנחם על שעבר, ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם, וצריך להתודות בשפתיו ולומר עניינות אלו שגמר בלבו". ע"כ. 
אלא שהבעיה הגדולה יותר היא שיצר הרע מייאש את האדם, שמאחר ועשה כך וכך, מה לו לעשות מצוות וכו'. ולכן אחר שקיבל לפרוש, יתחזק במצוות בדיוק כפי שהיה לפני כן, ועוד יותר, והרי הוא כצדיק גמור ואין שום יאוש בעולם.

אלו נסיונות מֶזָמן השימוש במחשב (ללא אינטרנט)?


ה שאלה. אלו נסיונות מֶזָמן השימוש במחשב (ללא אינטרנט)?

תשובה. אם לא משתמש במחשב רק לצורך כתיבת חידושי תורה וכדומה, השימוש בו מזמן לאדם נסיון של בזבוז זמן מחמת משחקים וסרטים, שמחדירים השקפות פסולות.

וישנם הורים שטועים ונותנים לילדיהם לצפות בסרטים שלכאורה 'כשרים', ועל פי רוב בסרטים ישנם תכנים שאינם על פי השקפת התורה והצפיה מרגילתו לכלות את זמנו, וכן מההיתר יכול להגיע לאיסור וכן גורמת לילד היסח הדעת בלימודים, כיון שיש בהם ריגושים ומתח, ואילו הלימוד הוא ללא ריגושים, וממילא לא מוצא ענין בלימוד, ח"ו. ואחריתה מי ישורנו. 

מקורות: השימוש במחשב טומן בחובו נסיון גדול, שמההיתר יסתינו יצר הרע לאיסור. שבתחילה משתמש במחשב רק לצורך כתיבת חידושים. אך במשך הזמן יש במחשב נסיון של צפיה בסרטים שיש בהם משום 'לא תתורו' או משחקים, שיש בהם משום ביטול תורה ומשום. וישנם הורים המחפשים דרך 'להעסיק' את הילדים וחושבים שפתרון טוב הוא צפיה של ילדיהם בסרטים. אך המציאות מוכיחה שבסופו של דבר הילד מתרגל לזה ומהיתר יכול להגיע לאיסור. וכן מוריד לילד את רמתו בלימודים, שלא מוצא בהם ענין כפי שמוצא בצפיה בסרט. וכן ברוב הסרטים ישנם באופן ישיר או עקיף השקפות הנוגדות את רוח התורה ולכן אינה הנהגה נכונה. וישמע חכם ויוסף לקח, "ונבון תחבולות יקנה" (משלי א, ה) באיזו דרך 'יעסיק' את הילדים.

אלו נסיונות מֶזָמן השימוש בפלאפון?


ד שאלה. אלו נסיונות מֶזָמן השימוש בפלאפון?

תשובה. אם אין לאדם צורך אמיתי להשתמש בפלאפון, החזקתו גורמת להיסח הדעת גדולה, שנושא אותו לכל מקום, ושם לבו כל הזמן שמא מישהו התקשר. והשימוש בפלאפון שאינו כשר מזמן נסיון לאיסורים רבים מהתורה כפי השימוש באינטרנט כאמור לעיל.

מקורות: כתב הרמב"ם (הלכות תלמוד תורה ג, ו) מי שנשאו לבו לקיים מצוה של תלמוד תורה כראוי ולהיות מוכתר בכתר תורה, לא יסיח דעתו לדברים אחרים, ולא ישים על לבו שיקנה תורה עם העושר והכבוד כאחת. ע"כ. וידוע מגדולי ישראל שלא היו מחזיקים פלאפון משום היסח הדעת, וכן היו אוסרים לבחורים להחזיק פלאפון משום היסח הדעת. 
ואפילו לגבי טלפון, מסופר על המקובל הרב מרדכי שרעבי זצ"ל שקיבל על עצמו שלא לדבר בטלפון משום היסח הדעת. ומסופר על הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל שהתנגד שיתקינו בביתו טלפון, משום מותרות, ורק לאחר שבני ביתו דברו על לבו רבות, הסכים. בסמוך לכך, בוקר אחד התכונן ללכת לבית הכנסת להתפלל בנץ החמה כדרכו, וגילה שלא יכול לצאת מביתו מכיון שמנעול דלתו התקלקל. לכן התקשר לחתנו הגאון הרב יעקב שיכנזי הגר בסמוך, שיואיל לבוא לביתו לפתוח לו את הדלת. לאחר התפלה, פנה חתנו לרב ואמר לו: שברוך ה' שהתקין טלפון שסייע לו לצאת בזמן לתפלה. השיב הרב שאילו לא היה טלפון, הדלת לא היתה נתקעת... 
ומעין זה, סיפר בשיעור מרן הראש"ל הגר"י יוסף שליט"א, שמגיע לו פלאפון חינם מהמדינה מתוקף תפקידו, אך הוא לא לקח פלאפון כי גורם להיסח הדעת וכו'. 
והשימוש בפלאפון יש בו נסיון יותר קשה מכיון שהיצר מראה לו פנים של היתר, שהרי יש בו תועלת. וכל מי שאינו זקוק באופן ממשי לפלאפון יקיים בעצמו "הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסדה" (אבות ב, א), דהיינו שיחשב תועלת מול הפסד. 
ואם הפלאפון אינו מאושר על ידי הרבנים, יש בזה משום כל הנסיונות האמורים בשימוש באינטרנט המובאים לעיל. ועוד יותר גרוע משימוש במחשב, מכיון שהפלאפון זמין בכל רגע, וכן יכול להשתמש בו בסתר. ועל כיוצא בזה בירך רבן יוחנן בן זכאי את תלמידיו "יהי רצון שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם" אמרו לו תלמידיו עד כאן, אמר להם: "ולואי, תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם" (ברכות כח:). הרי שכל שיכול להסתיר את מעשיו, יצר הרע מתגבר.

איזה מגרעות יש בקריאת עיתונים?


ג שאלה. איזה מגרעות יש בקריאת עיתונים?

תשובה. חוץ מביטול תורה, הכתבים מכניסים לקורא השקפות פסולות, אפיקורסות, בזיון התורה ובזיון תלמידי חכמים, לשון הרע, שקר, ליצנות ניבול הפה ועוד, ומעבר לך בעיתונים חילונים ישנם גם מראות פסולות.

מקורות: בקובץ מאמרים (חלק א עמוד קפב) לגאון הרב אלחנן וסרמן הי"ד כתוב בשם החפץ חיים זצ"ל שנהג לומר על העיתונות החופשית: "קיימים הרבה חלקים של דיבורים אסורים לשון הרע, רכילות, שקר, ליצנות נבול פה וכו'". ופעם אחרת התבטא "בעיתונים החופשיים נמצאים כל חלקי הדיבור האסור, אחד מהם לא נעדר". 
ולצערנו כיום ישנם איסורים אלו גם בעיתונים הקוראים לעצמם "חרדיים". וכן מצוי בהם זלזול ישיר או עקיף, בגדולי ישראל וברבנים שאינם מהחוגים "שלהם". 
ועוד כתב שם בקובץ מאמרים: לאדם הממוצע מן השוק, במיוחד בני הנוער אין דעות עצמיות. דעותיהם והשקפותיהם מבוססות על מה שהם קוראים בעיתון. מי שקורא את העיתון "היינט" (עיתון חילוני בפולין) מאמין באמונה שלמה שכל הכתוב שם הוא אמת, ולא עולה אפילו על דעתו לחשוב, שמא אין כל הכתוב שם אמת. כיוצא בזה אדם שקורא את העיתון "מאמענט" (עיתון חילוני אחר בפולין). היוצא מכך הוא, כי סופרי העיתונים הם למעשה המורים והמדריכים של כלל ישראל. מי הם מורים ומדריכים אלה, ידוע למדי, ובהתאם לכך הם פירותיהם, התלמידים שלהם. "כי רבים חללים הפילה" זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה (סוטה כב.). אפילו אדם המיושב ביותר בדעתו, ואיננו מאמין באמונה שלמה בעיתונות, גם הוא פטור בלא כלום אי אפשר. הנכנס לחנותו של בורסקי קולט ריח רע. כל זמן שהעיתונות החופשית מושלת בכיפה, אין כל סיכוי שהמצב הרוחני ישתנה לטובה. אם יהודי פשוט היה קורא את ה"דווא גראשע" (עיתון אנטישמי) במשך שלשה חדשים הוא היה נהפך לאנטישמי. ע"כ. 
וכן הוא בימינו שמעבר לכל האמור לעיל גם מכניסים בעיתון דעות כפרניות נגד התורה באיצטלא של "מחקר מדעי" כביכול נקי מהשקפות, ובתוכו ישנה מגמתיות ברורה של כפירה למתבונן בעין פקוחה. 
נמצא שהבעיה הגדולה היא שצעירים ואנשים שאינם בעלי דעת שלמה, קוראים עיתון ומאמינים באמונה שלמה שכל מה שכתוב שם אמת, וממילא נכנס לראש הקורא דעות והשקפות פסולות וכפרניות נגד התורה. ואף בעל דעת שלמה, אינו ניצל מרשמים שליליים שמכניס הכותב בין השורות. ולכן ככל שירחיק את עצמו מקריאה בעיתונים יינצל יותר מהשפעתם השלילית. 
וכל זה חוץ ממה שמכניס לראשו ענייני חידושים שגורמים לו היסח הדעת בלימוד התורה כפי שכתבנו לעיל בענין שמיעת רדיו. 
ואחר כך ראיתי דהביא בענין העיתונים בספר בנין עולם (עמ' יב) לסטייפלער זצ"ל מספר זכור למרים (פרק כג) זצ"ל "התגבר עלינו היצר הרע מאוד ומבקש תחבולות איך ללכדנו, למשל קריאת עיתונים שנתרבו מאד בזמננו ורבו כיום מאד הקוראים אותם. והנה איך לא יבלה האדם הקוראם על כל פנים שעה אחת ביום על קריאתם ואחר כך נודע לכל כי הוא קורא והיודע חדשות העולם, נמצאים אנשים שואלים אותו מהנשמע והוא מתבטל עוד כמה זמן על זה. וישנם הקוראים שלשה ארבעה עיתונים והנה במשך שנה יצטרפו כל השעות לזמן רב. וכל זה הוא אודות הביטול תורה בעצמו המגיע מקריאת העיתונים. והנה מצוי הרבה פעמים שנמצאים בהם דברי ליצנות ולשון הרע ורכילות ומחלוקות, ולולא נמצא קוראים ומקבלים לזה, כי אז לא הדפיסו אותם ודבר זה נעלם מכל, שכולם יהיו נתפסים על זה בבואם ליתן דין וחשבון לפני כסא הכבוד".