ד שאלה. האם בענין בריאת העולם, יש איזו סתירה בין התורה למדע, באיזה פרט כל שהוא?
תשובה. לא. שבאופן עקרוני אין אפשרות שתהיה סתירה בין התורה למדע, מכיון שהתורה הקדושה לא פירטה באילו תהליכים ברא הקב"ה את העולם, אלא רק תיארה שהקב"ה ברא את הכל במאמרו, ואילו המדע חוקר באיזה תהליכים נבראו, ולא מי גרם לתהליכים להיווצר.
ודע שגם בענין התהליכים של בריאת העולם אין למדע ידע ברור, שישנן מחלוקות בין המדענים עצמם בענין תאורית בריאת העולם, וכן כל מספר שנים המדע "מתקן" את התאוריות שלו.
מקורות: כתוב בתורה (בראשית א, א) "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". הרי שגילתה לנו התורה שהקב"ה ברא את העולם. אך התורה לא פירטה בדיוק איך נברא העולם והאדם. אלא רק גילתה שהכל נעשה במאמר פיו של הקב"ה, "בעשרה מאמרות נברא העולם" (אבות ה, א). לדוגמא כתוב "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור" יתכן שאור זה נברא בתהליך קצר של רגע, ויתכן שנעשה בתהליך של שנים רבות. וכתוב "ויהי ערב ויהי בוקר" התורה לא פירטה כמה זמן זה. יתכן עשרים וארבע שעות, ויתכן שנים רבות. וכפי שכתוב בתהלים (צ, ד) "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול" ומה שכתוב אלף שנים הוא לאו דוקא, שיתכן והוא זמן רב יותר.
ומאידך המדע, אינו יודע מי ברא את העולם ואת האדם. אלא רק חוקר לאחר שנבראו, באלו תהליכים הם נבראו. דרך משל העולם הוא כמו ארגז חול שיש בו חול ואבנים ויש בו מגדל של חול או בור. המדע חוקר את הבור ואת המגדל באילו תהליכים נעשו באיזה תאריך ומאיזה יסודות, אבל אינו חוקר מי הביא את החול ומי בנה את המגדל. כך גם בענין העולם כולו. ואם כן גם המסבירים שהעולם נוצר על ידי 'המפץ הגדול', אינם יודעים מי עשה את 'המפץ הגדול'. וכן המסבירים שהאדם נוצר על ידי תהליך אבולוציוני מתא בודד, אינם יודעים מי ברא את התא הבודד.
ובפרט שחז"ל מסבירים שהעולם נברא בצביונו (ראש השנה יא.), דהיינו כאילו היה כבר שנים רבות, וכאילו עבר תהליכים רבים, ממילא כל המחקר של המדע הוא רק אילו לא היה נוצר על ידי בורא, כיצד יכל להבראות. אבל אחר שנוצר על ידי בורא, אין שום שאלות. וממילא כל ההקדמות והנחות היסוד של המדע נופלים, שאין אפשרות טכנית להוכיח שהעולם לא נברא בצביונו כאילו קיים כבר זמן רב.
ומה שכתבתי שהקב"ה מקיים את העולם בכל רגע כן כתב הרמב"ם (הלכות יסודי התורה א, א) "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא כל נמצא, וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמתת המצאו. ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי אין דבר אחר יכול להמצאות. ואם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאים מלבדו מצויים הוא לבדו יהיה מצוי, ולא יבטל הוא לבטולם, שכל הנמצאים צריכין לו והוא ברוך הוא אינו צריך להם ולא לאחד מהם". ע"כ.
וכן ביאר הרמח"ל בתחילת מאמר העיקרים (בבורא יתברך) "יש מצוי אחד אדון כל הנמצאות שהמציאם בעת שרצה, ומקיימם כל הזמן שירצה, ושולט בהם שליטה גמורה. הוא סיבת כל ההוים ואין עליו סיבה אחרת אלא הוא מעצמו מוכרח המציאות". ע"כ.
