ב שאלה. נביא שבא לחדש דת, איך נדע שהוא נביא שקר?
תשובה. לאחר מתן תורה אין אדם בעולם רשאי לחדש דת או לשנות מצוה אחת, ממילא מי שאומר שהוא נביא ומחדש אפילו מצוה אחת, הרי הוא נביא שקר וחייב מיתת בית דין בחנק.
מקורות: רמב"ם (הלכות יסודי התורה ט, א) דבר ברור ומפורש בתורה שהיא מצוה עומדת לעולם ולעולמי עולמים אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת שנאמר "את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרו לעשות לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו" (דברים יג, א). ונאמר "הנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת" (דברים כט, כח). הא למדת שכל דברי תורה מצווין אנו לעשותן עד עולם, וכן הוא אומר "חוקת עולם לדורותיכם" (מוזכר פעמים רבות בתורה) ונאמר "לא בשמים היא" (דברים ל, יב). הא למדת שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה, לפיכך אם יעמוד איש בין מן האומות בין מישראל ויעשה אות ומופת, ויאמר שה' שלחו להוסיף מצוה או לגרוע מצוה או לפרש במצוה מן המצות פירוש שלא שמענו ממשה, או שאמר שאותן המצות שנצטוו בהן ישראל אינן לעולם ולדורי דורות אלא מצות לפי זמן היו, הרי זה נביא שקר שהרי בא להכחיש נבואתו של משה, ומיתתו בחנק על שהזיד לדבר בשם ה' אשר לא צוהו, שהוא ברוך שמו צוה למשה שהמצוה הזאת "לנו ולבנינו עד עולם" (דברים כט, כח) "ולא איש אל ויכזב" (במדבר כג, יט).
וכן כתב שם הרמב"ם (בהלכה ב-ד) אם כן למה נאמר בתורה "נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך" (דברים יח, יח). לא לעשות דת הוא בא אלא לצוות על דברי התורה ולהזהיר העם שלא יעברו עליה, כמו שאמר האחרון שבהן זכרו תורת משה עבדי (מלאכי ג, כב). וכן אם צונו בדברי הרשות כגון לכו למקום פלוני או אל תלכו, עשו מלחמה היום או אל תעשו, בנו חומה זו או אל תבנוה, מצוה לשמוע לו והעובר על דבריו חייב מיתה בידי שמים שנאמר "והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי הנביא אשר ידבר בשמי אנכי אדרוש מעמו" (דברים יח, יט). וכן אם יאמר לנו הנביא שנודע לנו שהוא נביא לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה או על מצות הרבה בין קלות בין חמורות לפי שעה מצוה לשמוע לו, וכן למדנו מחכמים ראשונים מפי השמועה בכל דבר, אם יאמר לך הנביא עבור על דברי תורה כאליהו בהר הכרמל שמע לו חוץ מעבודת כוכבים, והוא שיהיה הדבר לפי שעה. וכן אם עקר דבר מדברים שלמדנו מפי השמועה או שאמר בדין מדיני תורה שה' צוה לו שהדין כך הוא והלכה כדברי פלוני הרי זה נביא השקר ויחנק, אף על פי שעשה אות, שהרי בא להכחיש התורה שאמרה לא בשמים היא, אבל לפי שעה שומעין לו בכל.
וברמב"ם שם (בהלכה ה) במה דברים אמורים בשאר מצות אבל בעבודת כוכבים אין שומעין לו ואפילו לפי שעה ואפילו עשה אותות ומופתים גדולים ואמר שה' צוהו שתעבד עבודת כוכבים היום בלבד, או בשעה זו בלבד, הרי זה דיבר סרה על ה' ועל זה צוה הכתוב ואמר "ובא האות והמופת לא תשמע אל דברי הנביא ההוא כי דיבר סרה על ה' אלהיכם" (דברים יג, ג-ו) שהרי בא להכחיש נבואתו של משה, ולפיכך נדע בודאי שהוא נביא שקר וכל מה שעשה בלט וכשוף עשה ויחנק. עכ"ל.
נמצא שאדם שאומר שהוא נביא ובדקנו אותו פעמים רבות וכל דברים העתידיים שאמר הם אמת. עם כל זאת אם אמר לחדש דת או אפילו מצוה או אפילו הלכה אחת שסותרת את מה שקבלנו בסיני, הרי הוא נביא שקר ומיתתו בחנק.
