מה הסיבה שהרבנים מורים לחרדים לא לשרת בצבא?


ט שאלה. מה הסיבה שהרבנים מורים לחרדים לא לשרת בצבא?

תשובה. גדולי ישראל הורו שאין לשרת בצבא בשום אופן, אלא אם כן יורו אחרת, כיון שאין אפשרות לשרת מבלי להחשף לנסיונות קשים. והמציאות מוכיחה שהמשרתים בצבא על פי רוב יורדים ברוחניות. וחדשים לבקרים יש הטוענים 'הרי גם לדוד המלך היה צבא' ותשובתם בצידם כשהצבא יתנהל כמו הצבא של דוד המלך, גדולי ישראל ישקלו את הנושא מחדש מי ראוי לשרת (מי שנקי מעבירות וכו').

מקורות: ראשית ברור שכיום כשיש צרים הצוררים על עמינו שיש צורך בשמירה. אלא שהפתרון הטוב ביותר היה לו היה אפשר לעשות צבא התנדבותי בשכר, דהיינו שמי שהיה חפץ להתנדב לשירות היה מקבל משכורת, ובכך לא היו מתלוננים על בני הישיבות על אי גיוסם. ומבלי להכנס לדון בנושא ששבט לוי פטור מלצאת לצבא וכן כל איש אשר נדבה רוחו ללמוד תורה, פטורים מלצאת לצבא. וכן מבלי להיכנס לחשיבות לימוד התורה שהוא הגורם העיקרי לשמירה כפי שמעיד התנ"ך על חזקיהו המלך שבזכות לימוד התורה בדורו, ניצלו מסנחריב וצבאו, ישנה בעיה טכנית להתגייס, כיון שאין אפשרות להתגייס מבלי להחשף לנסיונות רוחניים קשים מאוד. וכמובן שאף אב או אם שהשקיעו כל ימיהם את כוחם ומרצם, בחינוך בנם ליראת שמים טהורה, לא ישלחו את בנם ללוע הארי, בעד כל הון או לחץ שבעולם. 
ובכן, כידוע שבצבא צריך לשרת מי שנקי מעבירות שבידו כמו שכתוב בתורה "ויספו השוטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו" (דברים כ, ח). וביארה המשנה (סוטה ח.) רבי יוסי הגלילי אומר הירא ורך הלבב זהו המתירא מן העבירות שבידו. ע"כ. ולכן החיילים המשרתים בצבא צריכים להיות יראי שמים. והמציאות מוכיחה שמי שהולך לצבא, יורד ברוחניות. ולכן הרבנים מתנגדים בכל תוקף שחרדים ישרתו בצבא. 
הסיבה שיורדים ברוחניות מכיון שיש בצבא חוסר צניעות, שמשרתות שם חיילות, עם חיילים יחד. וכן ההנהגה הכללית של הצבא היא הנהגה חילונית המושפעת מהתרבות המערבית המתירנית, שחייל חרדי מושפע ממנה בעל כורחו, כיון שטבע האדם להיות מושפע מהסביבה בה הוא חי, כמבואר ברמב"ם (הלכות דעות ו, א) "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמוד ממעשיהם. וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים, ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו זמנינו, או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני החולי ישב לבדו יחידי. ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע יצא למערות ולחוחים ולמדברות, ואל נהיג עצמו בדרך חטאים". ע"כ. ומכיון שכתב הרמב"ם שאם מכריחים אותו להתערב עם אנשי המדינה, יברח למדברות, לכן אמרו גדולי הדור, שאם המדינה תכריח את החרדים להתגייס, אז הציבור החרדי יבחר או לעבור לגור בחו"ל, או לחילופין ישבו כולם בכלא. 
ואל יאמר אדם, אני אלך ולא ארד ברוחניות שהמציאות מוכיחה שאינו כן, שטבע הוא באדם להיות נמשך לסביבה בה הוא חי. ואמרו חכמים "ואל בינתך אל תישען" (משלי ג, ה). וגיל זה מאוד משמעותי בחייו של האדם, שלפי רמתו הרוחנית, יקים בית בישראל, וכל ירידה רוחנית, תשפיע לדורות הבאים אחריו, בניו וכל צאצאיו. ולכן ישמע בעצת גדולי הדור, וכפי שיורו כך יעשה.