ג שאלה. מתי יבוא המשיח?
תשובה. לא ידוע. וכתב הרמב"ם "וכל אלו הדברים לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו".
מקורות: רמב"ם (הלכות מלכים יב, ב) "יראה מפשוטן של דברי הנביאים שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג, ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישראל ולהכין לבם. ואינו בא אלא לשום שלום בעולם. ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו, וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו. שדברים סתומין הן אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים, ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו, ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת, ולא ישימם עיקר, שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה, וכן לא יחשב הקצין, אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים, אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו.
וביאר רש"י על דברי הגמרא (סנהדרין צז.) שדין שיבוא המשיח בתוך ששת אלפים שנה מבריאת העולם, דאיתא שם: "תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי עלמא. שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח. ובעונותינו שרבו יצאו מהם מה שיצאו". ופירש רש"י שם ד"ה ושני אלפים שנות המשיח- שלאחר שני אלפים תורה הוה דינו שיבא משיח, ותכלה מלכות הרשעה, ויבטל השיעבוד מישראל. אבל בשביל עונותינו שרבו- לא בא משיח לסוף ארבעת אלפים, ויצאו מה שיצאו, שעדיין הוא מעוכב לבוא. ע"כ.
מכל מקום הרמב"ם השמיט מאמר חז"ל זה, נראה שסובר שיתכן וזה הזמן ויתכן זמן אחר, וכפי שמשמע מדבריו שאין זמן ברור שיבוא המשיח שכתב (מלכים יב, ב): אמרו וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומין הן אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים, ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו. ע"כ. וכן כתב הרמב"ם בסוף ההקדמה לפרקי אבות, כשמנה את עיקרי האמונה "היסוד השנים עשר ימות המשיח, והוא להאמין ולאמת שיבוא ואין לומר שנתאחר אם יתמהמה חכה לו, ואין לקבוע לו זמן" הרי שאין לקבוע זמן למשיח, ומכל מקום ודאי שביאת המשיח הוא מעיקרי האמונה כאמור.
ואמנם היו מגדולי ישראל שהביאו סימוכין מהפסוקים לחשב מתי יגיע המשיח. ואמרו שמה שכתב הרמב"ם, שאין לחשב מתי יבוא המשיח, זה בזמנו שימות המשיח היו רחוקים. אבל כשזמן בואו קרוב אפשר לדעתם לחשב מתי יבוא המשיח. והסבירו זאת במשל לבן שנסע עם אביו לעיר רחוקה. כשעה מתחילת הנסיעה שאל את אביו מתי יגיעו. גער בו אביו שלא ישאל שאלות כאלה. לאחר כשבוע של נסיעה, שאל האב את העגלון מתי יגיעו. תמה הבן, הרי כשהוא שאל, אביו גער בו. הסביר האב, כששאל הבן היתה זו תחילת הדרך, ולא היה שייך לשאול. אבל כשהאב שאל, הגיעו לקראת סוף הדרך ושייך לשאול. והנמשל מובן שכעת הגענו קרוב לימות המשיח, ולכן שייך לחשב את הקץ.
ואמנם גם זמנים אלו, שחלק מגדולי ישראל חישבו, עברו ולא הגיע המשיח. ולכן עלינו לנהוג כפשט דברי הרמב"ם ולהמנע מלחשב את הקץ, ונדע שהגיע כשיגיע.
