ב שאלה. מה תפקיד האשה ביהדות?
תשובה. לקיים מצוות, שעל ידי כך מתקנת את נשמתה. וחלק מזה הוא להקים בית ולגדל את ילדיה ליראת שמים. וכן האשה עזר לבעלה בעבודת ה', כמו שכתוב בתורה "אעשה לו עזר כנגדו" דהיינו גם מבחינת "טובים השנים מן האחד" וגם שיש חלקים בחייו, שהאשה ממונה עליהם, שאחראית על רוב צרכי הבית ובעוד ענינים, ויזכו בכך שניהם לחיי העולם הבא.
מקורות: תפקיד כל אדם בעולם הוא לקיים את מצוות הקב"ה, כל אחד לפי מה שצווה. האשה חייבת בתרי"ג מצוות, שיכולה לקיים, למעט מצוות עשה שתלויות בזמן (שהזמן גרמא), וכפי שפירט בספר החינוך באלו מצוות האשה מחוייבת.
ובענין שהאשה נחשבת עזר לבעלה, כך כתוב בתורה "אעשה לו עזר כנגדו" (בראשית ב, יח). והכונה גם מצד שתמיד שנים מסתדרים יותר טוב מאדם יחידי כמו שכתוב "טובים השנים מן האחד" (קהלת ד, ט) כפי שהסביר האבן עזרא על הפסוק. וכן כונת הפסוק כפשוטו, שהאשה היא עזר לבעלה. שעל פי רוב האשה אחראית על רוב ענייני הבית. וכן מבואר בפסיקתא (בראשית ב, יח, וביבמות סג.) אמר רבי אלעזר "אעשה לו עזר כנגדו", אם זכה עוזרתו. זה מבחוץ עובד אדמתו, וזאת בבית מבשלת ואופה כל צורכי הבית. לא זכה לאשה טובה, כנגדו, כלומר עומדת ומחצפת פניה כנגדו. אמר ליה רבי יוסי כתוב אעשה לו עזר, במה אשה עוזרתו לאדם? אמר לו: אדם מביא חיטין, חיטין כוסס? פשתן, פשתן לובש? אלא בתיקוניה מאירה את עיניו. ע"כ. דהיינו שהוא מביא חטים והיא אופה מהם לחם. מביא פשתן והיא אורגת מזה בגד, הרי שהאשה היא גם עזר לבעלה.
ויש בעולם הדוגלים בשויון בין האיש לאשה (פמיניזם). ובעקבות זאת יש הטועים לחשוב שהתורה מפלה לרעה את האשה, כאילו התורה מזלזלת באשה, חס ושלום, או לפחות לא מחשיבה אותה. וברור שאין הדבר נכון כלל, שהתורה מחשיבה את האשה מאוד, אלא שטבע הוא באנוש שלכל אחד יש תפקיד שונה הנובע מעצם השוני בין איש לאשה. ואדרבא התורה מחשיבה את הנשים ואת תפקידן שהרי כתוב בזכות נשים צדקניות נגאלנו ובזכות נשים צדקניות אנו עתידין להגאל (מדרש רות יא).
וצא וראה את היחס החיובי והמעריך של היהדות לאשה, כפי שרואים במאמרי חז"ל רבים. שאמרו חז"ל, דרש רבי עקיבא איש ואשה זכו שכינה ביניהן לא זכו אש אוכלתן (סוטה יז.). ופירש רש"י שכינה ביניהם- שהרי חלק את שמו ושיכנו ביניהן יו"ד באיש וה"י באשה. לא זכו אש אוכלתן- שהקב"ה מסלק שמו מביניהן ונמצאו אש ואש. ע"כ. הרי שחלק משמו של הקב"ה טמון באשה.
וכן אמרו חז"ל אמר רבי תנחום אמר רבי חנילאי כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה בלא ברכה בלא טובה. במערבא אמרי בלא תורה בלא חומה. רבא בר עולא אמר בלא שלום (יבמות סב:). ע"כ. הרי שהגבר ללא האשה הוא חסר מאוד בחייו. ולכן אמר רבי אלעזר כל אדם שאין לו אשה אינו אדם (יבמות סג.) שנאמר "זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם" (בראשית ה, ב) דהיינו שרק יחדיו הם נקראים אדם.
וכן ציוו חכמים לאהוב את האשה שאמרו, האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה, והמשיאן סמוך לפירקן, עליו הכתוב אומר (איוב ה, כד) "וידעת כי שלום אהלך" (יבמות סב:). וכן פסק הרמב"ם (הלכות אישות טו, יט) שצריך אדם לכבד את אשתו: צוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יתר מגופו ואוהבה כגופו, ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי הממון, ולא יטיל עליה אימה יתירה ויהיה דיבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רוגז. ע"כ.
ועד כדי כך שאמר רבי יוסי בגמרא (שב קיח:) מימי לא קריתי לאשתי אשתי ולשורי שורי אלא לאשתי ביתי. והסביר רש"י- שהיא עיקר של בית.
וכיון שהחשיבו את האשה אמרו שכבודה של האשה הוא בבית, כפי ששומרים על הדבר היקר ביותר ולא מראים אותו לעיני כל, כמ"ש "כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה" (תהלים מה, יד) והסביר המצודת דוד- כל אשה מכובדה ובת מלך היושבת פנימה בחדרה לפי רוב כבודה אשר לבושה עשוי ממשבצות זהב.
ואמר רבי אלעזר מאי דכתיב אעשה לו עזר כנגדו, זכה עוזרתו, לא זכה, כנגדו, זכה כנגדו לא זכה מנגדתו. אשכחיה רבי יוסי לאליהו א"ל כתיב אעשה לו עזר במה אשה עוזרתו לאדם א"ל אדם מביא חיטין, חיטין כוסס? פשתן, פשתן לובש? לא נמצאת מאירה עיניו ומעמידתו על רגליו?!
ויש השואלים אם כן מדוע אשה פסולה להעיד, ותשובתו בצידו שזהו גזרת הכתוב ולא מטעם זלזול. שהרי ישנן נשים חכמות גדולות יותר מגברים רבים שיש רבים עמי הארץ וכדומה. וכפי שגזרת הכתוב שאהרן לא יכול להעיד למשה שהוא אחיו, כך הוא בענין זה. וכן הוא בענין שאין ממנים אשה לשררה, שזהו מגזרת הכתוב, וגם זה גורם לאשה לשמור על עדינותה וצניעותה. ומה שיש מצטטים מאמרי חז"ל שלכאורה מדברים בגנות האשה, הרי שהדברים יוצאים מהקשרם, שכפי שהדרשן אומר דברים של גוזמה בכדי להוכיח את הציבור, לצורך כך נאמרו מאמרי חז"ל אלו, אבל לא מנקודת זלזול חס ושלום. וכן בענין צניעות שיש הפרדה בין גברים לנשים בבית כנסת וכדומה שעושים במיוחד להן עזרת נשים, הוא לא מחמת זלזול חס ושלום אלא אדרבא מכיון שמבינים שיש לנשים מיוחדות, לכן מבדילים בין גברים לנשים, על מנת שלא יצא מהערבוב מכשול של צניעות. ומה שעזרת הנשים קטנה ביחס לעזרת הגברים הוא מכיון שנשים פטורות מתפילה בציבור. ואכן במקום שיש צורך כגון בקריאת מגילה לנשים שכולם שם נשים, אז הנשים יושבות בעזרת גברים. וכן מה שציותה התורה על הנשים להיות צנועות, בלבושן ובהתנהגותן, הוא מחמת שירדה התורה לסוף דעת האדם, שטבע הוא באיש שנמשך אחרי מראה שנאמר בתורה "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם" (במדבר טו, לט) ובכדי שלא יהיה מכשול, לכן ציותה התורה לנהוג בצניעות.
ויש להסביר לאותם אנשים המעירים על חוסר שויון לנשים שהעיקר הוא אם אדם מכבד את אשתו. שאם יתנו לאשה כל שויון שבעולם ולא יכבדו אותה, אין זה שוה לה כלום, נמצא שהעיקר הוא להתייחס לאשתו בכבוד רב. וכפי שכתוב בספר משלי החפץ חיים, מעשה בשתי אחיות שנישאו אחת לעני ואחת לעשיר. העני היה מכבד את אשתו והעשיר לא היה מכבדה. לימים נפגשו, סיפרה אשת העשיר על עושרה הגדול אבל אמרה שאינה שמחה בחיים מכיון שבעלה לא משמחה. אך אשת העני סיפרה שאמנם הם עניים אבל היא מאושרת בחייה שבעלה מכבדה. ע"כ. וכן רואים בחוש, שהנשים השמחות ביותר הן אלו שבעליהן מכבדים אותן כראוי.
ופעמים אותם אנשים המערערים על חוסר שוויון, עושים זאת או מחמת רגשי נחיתות, או מחמת שכל מטרתם היא לנגח את היהדות, בכל אופן שיהיה. והפלא הוא שאם תשאל אשה חרדית תשיב לך שאינה מרגישה מקופחת כלל, ואילו אותם אנשים שאינם דתיים דואגים לקיפוח הנשים. וכן פלא הדבר שבמציאות לא רואים שאותן נשים שכביכול נוהגים בהן שויון, יותר מאושרות בחייהן מנשים דתיות. אלא אדרבא בדיוק להיפך, כאמור. וכן ה"שויון" בעולם המודרני, גרם שבמקום שאשה תעבוד בעבודה אחת בהיותה רק עקרת בית, כיום הנשים עובדות בשתי עבודות, גם מחוץ לבית וגם בבית. ודברים פשוטים הם, שאין שום יחס שלילי לאשה על פי התורה ולא הארכתי אלא להוציא מדעת המלעיזים.
