ד שאלה. איך ידע שהאשה שרוצה להתחתן עמה היא הזיווג שלו משמים?
תשובה. יעשה השתדלות הגיונית לבדוק אם היא מתאימה לו, ואם לבסוף החליט להתחתן עמה, אל לו להסתפק שמא אינה הכלה שלו משמים (ובתנאי שלא גילה דברים חריגים מאוד, לאחר שקבעו חתונה) שאם משמים לא היו רוצים שיתחתן עמה, לא היו מוליכים אותו למצב זה.
מקורות: יש השואלים, איך ידע האדם שהאשה שעמה רוצה להתחתן היא אכן הזיווג שלו משמים. שמא ההחלטה שלו אינה נכונה או נובעת משיקולים זרים, כגון שהיא יפה, או שלחצו עליו להתחתן עמה, או שהוריה עשירים וכו'. והתשובה היא, שעל האדם לעשות שיקול שכלי הגיוני אם הוא מעונין בבחורה, מכיון שמתאימה לו. ואם לבסוף החליט שמעונין להתחתן עמה, החלטה זו עצמה היא השגחה פרטית. שאחרת היו מראים לעיניו דברים שלא מתאימים לו, או שולחים לו שליחים שיניאו אותו מלהתחתן עמה, והיה מחליט אחרת.
ויותר מכך, אף אם חס ושלום לאחר החתונה ישנם אי אלו מניעות בשלום בית שלהם, לא יחשוב שמא זו אינה אשתו משמים. אלא מכיון שהתארס עמה, זו אשתו משמים בהשגחה פרטית, שרוצים שיתחתן דוקא עמה (למעט מקרים קיצוניים שגילה לאחר האירוסין גילויים קיצונים שגורמים לו לשנות את החלטתו לגביה, ומחליט לעזוב את השידוך. אך אם רק עולים לו ספיקות מחמת דברים שידע או דברים שהתחדשו אבל אינם כל כך משמעותיים, אל לו להתייחס אליהם, ולהכניס עצמו לספיקות. אלא ישליך על ה' יהבו שעשה השתדלות טבעית למצוא את האשה הכי מתאימה לו ויתפלל שיעלה זיווגם יפה, ויתחתן בלב שלם ובנפש חפצה) ומה שלאחר מכן יש לו יסורים של שלום בית, זה הכל בהשגחה פרטית. וכפי שכתב בספר פלא יועץ (ערך זיווג). וז"ל: "מה' אשה לאיש. וארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני (סוטה ב.). ומכל מקום כבר אני עני תרצתי על זה (מדוע צריך לעשות השתדלות למצוא שידוך טוב, אם כבר נגזר עליו עם מי יתחתן) ששלשה מיני גזרות יש, אחד שגוזרין עליו שתבוא אליו טובה ולא תאונה אליו רעה, ואז תבוא לו הטובה על כורחו. שני שגוזרין עליו גזרה רעה ונכתב ונחתם ואז אין מציל. שלישי שגוזרין עליו שיבוא לו כפי בקשתו וכפי השתדלותו. אי לזאת למחש בעי שמא הוא מכת שלישית, וכל אשר בכחו לעשות יעשה וימכור כל אשר לו לקנות חלק טוב בגורלו. ע"כ. דהיינו שאם נגזר עליו שתהיה לו אשה לא טובה, ידע שגם זה משמים, שמה' אשה לאיש. ורק מעיקרא צריך לעשות השתדלות שמא הוא מהכת השלישית, כאמור.
ויש כאלה שלאחר החתונה אומרים שאינם 'מתחברים' לאשה שלהם. ואנשים אלו צריכים להפנים שאם כבר התחתנו, זו האשה שלהם משמים, שמה' אשה לאיש והכל בהשגחה פרטית וישמחו במקח שזכו בו, שידעו שישנם שסובלים מאוד מנשותינהם. ואל ידמיינו שבפרק ב' יהיה להם טוב יותר וכן לא יהיו בטוחים שכל כך מהר יזכו לפרק ב'. אלא ישמחו בחלקם אשר נתן להם ה', וידגישו לעצמם, השכם והערב, את המעלות של האשה שלהם. ויקטינו את חסרונותיה, כך שיכניסו אהבה בליבם. וכפי שמסופר (יבמות סג.) על רב שאמר על אשתו שהיתה מצערת אותו מאוד "דיינו שמגדלות בנינו ומצילות אותנו מן החטא" פירוש שאף אם יש לאשתו מעלה ולו הקטנה ביותר, יאהב אותה על כך, כל שכן אם יש לה מעלות טובות רבות.
ויש המפחדים לדחות את ההצעה אף שלא נראית להם לחלוטין מחשש,שמא זה השידוך שלהם והם דוחים אותו בידים. התשובה לדבר זה היא שמכיון שאיננו נביאים, לכן הקב"ה נתן לנו מערכת שיקולים שכלית שעל פיה נקבע אם להשתדך ואם לאו. ולכן עלינו להחליט אך ורק בשכל ובהרגשת הלב. ומכיון ששכלנו אומר ששידוך זה איננו מתאים לנו, אם כן זה אומר שמשמים לא רוצים שנתחתן עם בן/ת זוג זה, והוא לא שייך לנו. וכן להיפך אם אכן זהו בן/ת הזוג שלנו, הקב"ה יגלגל את הדברים שלבסוף כן נרצה להשתדך עמו/ה וכך יהיה. הכלל הוא, שאם הגענו לאחר כל הספקות להיות יחד תחת החופה סימן שכך רצו משמים. וגם אם ח"ו הזיווג לא עלה יפה, גם זה משמים וכל צער שקורה לאדם הוא משמים והכל בהשגחה פרטית.
ומעשה (מובא בספר מגיד מישרים) ברבי יוסף קארו זצ"ל, ששתי נשותיו הראשונות נפטרו, הראשונה כשהיה צעיר והשני כשהיה בן שמונים שנה. מכיון שלא טוב היות האדם לבדו גם בגיל זה, חיפש הרב בת זוג להתחתן עִמה. היו לרב שתי הצעות, אחת צעירה יחסית אליו, ואחת יותר מבוגרת. הרב חשב שאולי הצעירה יותר מתאימה. עברה תקופה מסוימת והדבר לא עלה בידו ולבסוף התחתן עם המבוגרת. אמר לו המלאך המגיד, דע שמעיקרא היית צריך להשתדך עם המבוגרת, אלא שכיון שעדיין לא היית ראוי להתחתן עמה, משמים גלגלו שתרצה בצעירה, ולאחר זמן שתהיה יותר מזוכך, תתחתן עם המבוגרת. והסיבה לכך היא שאשתך המבוגרת היתה בגלגול הקודם תלמיד חכם עצום, ורק כיון שהיה "קמצן" בתורתו, לכן בא בגלגול של אותה אשה, על מנת לסייע בידך להפיץ את תורתך ובכך יכופר עוונו. הרי לנו דבר מדהים שגם צער של עיכוב, הוא משמים ומונהג בהשגחה פרטית (כפי שאנו מאמינים תמיד, אלא שהמעשה הנ"ל מחזק זאת).
ומהאמור לעיל נלמד גם למקרה, שאכן נראה לנו שאנו מעוניינים להינשא. אך שאלה בפינו אולי זה לא הבן/ת זוג שלנו משמים, והתשובה לכך היא שלאחר שעשינו את ההשתדלות המעשית וביררנו עד מקום שידינו מגעת, וניסינו למצוא לעצמנו את השידוך המוצלח ביותר. ולבסוף מצאנו מה שמצאנו, וזה מוצא חן בעינינו ומתאים לנו עד כמה שאפשר. הרי לנו שכל מה שקרה זהה בהשגחה פרטית. ולכן אנו צריכים להיות שקטים ובטוחים שזהו הזיווג שלנו משמים. ואל לנו להתעסק בנסתרות ובנפלאות והכל הוא מפלאות תמים דעים.
