טו שאלה. האם אשה יכולה להיות מנהיגה על פי היהדות?
תשובה. יכולה להיות מנהיגה שמזכה את הרבים. אבל לא מנהיגה שיש לה שררה על הציבור, אלא אם כן קבלו אותה עליהם או שיש לה תפקיד ביצועי.
ובכל אופן יש לה לעשות כל דבריה בצניעות, שנאמר "כל כבודה בת מלך פנימה, ממשבצות זהב לבושה" דהיינו שבצניעותה מכובדת היא יותר מכהן גדול הלובש בגדי זהב (תהלים מה, יד).
מקורות: אמרו חז"ל שהיו בישראל נביאות כמו שכתוב במסכת מגילה (יד.) תנו רבנן ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות נתנבאו להם לישראל. שבע נביאות מי הן: שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל, חולדה ואסתר. וכתוב בשופטים (ד, ד) "ודבורה אשה נביאה אשת לפידות היא שופטה את ישראל בעת ההיא" ואמנם אמרו חז"ל, שם במסכת מגילה (יד:) לא יאה יהירותא לנשי. דבורה, כתיב בה "ותשלח ותקרא לברק" ואילו איהי לא אזלה לגביה. חולדה, דכתיב בה "אמרו לאיש" ולא אמרה אמרו למלך. ופירש"י שם לא נאה יוהרא לנשי- לא נאה חשיבות לנשים. דהיינו שכיון שהיו חשובות לא נהגו כבוד כפי הצורך במלך.
וכתוב בזוהר (פרשת ויקרא דף יט:) שמכל מקום גנות הוא לדור שלא נמצא גבר יודע תורה כמו אותה אשה, וזה לשונו: דאשכחן בדבורה דכתיב "היא שופטה את ישראל בעת ההיא" (שופטים ד, ד), ועל דא תנינן, ווי לבר נש דאתתא קא מברכא ליה לפתורא, כך דבורה, ווי לדרא דלא אשתכח בהו מאן דדאין לעמא אלא חד נוקבא. ע"כ. נמצא שאינו בגלל פסול בה, אלא בושה לגברים שאינם לומדים תורה.
וכתב הרמב"ם (הלכות מלכים א, ה) שאין נותנים לאשה שררה על הציבור כמו מלך וכדומה: "אין מעמידין אשה במלכות שנאמר עליך מלך ולא מלכה, וכן כל משימות שבישראל אין ממנים בהם אלא איש". ע"כ. וביאר הרדב"ז, ואם תאמר הא כתיב ודבורה אשה נביאה היא שופטה את ישראל, לא קשיא שהיתה מלמדת להם המשפטים אי נמי על פי הדבור היה. ע"כ. ובתוס' במסכת בבא קמא (טו.) כתב, ומדכתיב (שופטים ד) והיא שופטה את ישראל בדבורה אין להביא ראיה דאשה כשירה לדון דשמא היו מקבלין אותה עליהם משום שכינה. ע"כ. הרי שאם קבלו אותה עליהם שפיר דמי, וכן אם רק מלמדת משפטים.
ובענין אשה אם ראויה להיות חברת כנסת, דנו בזה הפוסקים וראה בכתב עת 'תורה שבעל פה' (סימן כ עמוד סו-עב) מאמר בענין סמכות נשים מהגאון הרב בקשי דורון שהביא בזה מחלוקת, ושיש אומרים שאין זו התמנות של שררה, אלא תפקיד ביצועי. ומכל מקום במציאות רואים שכיום נשים תופסות בהרבה מקצועות ביצועיים חשובים, וזה מותר על פי התורה. אלא שבכל אופן צריכה לשים לב, להתנהג בצניעות. עי"ש.
ובענין אם אשה יכולה לדון כתוב בשלחן ערוך (חושן משפט סימן ז, ד) "אשה פסולה לדון". וכתב שם בפתחי תשובה (ס"ק ה) בשם ברכי יוסף (אות יב) אף דאשה פסולה לדון מ"מ אשה חכמה יכולה להורות הוראה וכן מתבאר מהתוספות נדה (נ. ד"ה כל הכשר ובשבועות כט:) לחד שינויא דדבורה היתה מלמדת להם דינים, וכתב זה בספר החינוך, דבמצוה פ"ג הסכים דאשה פסולה לדון ובמצוה קנ"ב כתב, שאין לאשה חכמה הראויה להורות לשתות יין. ע"כ. וז"ל התוספות (בשבועות כט:) שבועת העדות נוהגת באנשים אבל לא בנשים נפקא לן מועמדו שני האנשים אם כן אשה פסולה לדון דהא תנן (נדה מט:) כל הכשר לדון כשר להעיד והא דכתיב (שופטים ד) "והיא שפטה את ישראל" איכא למימר שהיתה מלמדת להם הדינים אי נמי לפי שהיתה נביאה היו מקבלים אותה עליהם. ע"כ. נמצא שלדעת הברכי יוסף על פי דברי התוס' אשה מותר לה להורות.
ובכתב עת הנ"ל צידד הגאון הרב בקשי דורון שליט"א שיתכן שאם קיבלו אותה עליהם, יכולה גם להתמנות מינוי של שררה, על פי התירוץ השני בתוס' הנ"ל, וכן כיון שיש ראשונים שחלקו על הרמב"ם שפסק שאשה אינה ראויה לקבל מינוי של שררה. עי"ש. וצ"ע לדינא. ואכמ"ל.
