ה שאלה. היכן מוזכר תחיית המתים?
תשובה. כתוב בתורה "ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך 'וקם'" (דברים לא, טז), ו'קם' דהיינו בתחיית המתים. וכן כתוב "וגם הקימותי את בריתי איתם לתת 'להם' את ארץ כנען" (שמות ו, ד) 'לכם' לא נאמר אלא 'להם' מכאן לתחיית המתים מן התורה. וכן כתוב "ואתם הדבקים בה' אלהיכם 'חיים' כולכם היום" (דברים ד, ד). וכן כתוב בנביאים "'יחיו' מתיך נבלתי יקומון, 'הקיצו' ורננו שוכני עפר" (ישעיהו כו, יט). וכן כתוב בכתובים "וחיכך כיין הטוב, הולך לדודי למישרים 'דובב' שפתי ישנים" (שיר השירים ז, י). וראה בביאור שישנם פסוקים נוספים בתורה בנביאים ובכתובים שמוזכר או רמוז בהם תחיית המתים.
מקורות: תחיית המתים מוזכר בתנ"ך במקומות רבים, שכן חזינן מסכת סנהדרין (צ:): תניא רבי סימאי אומר מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר "וגם הקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען" (שמות ו, ד) 'לכם' לא נאמר אלא 'להם' מכאן לתחיית המתים מן התורה. וכן שאלו מינים את רבן גמליאל מניין שהקדוש ברוך הוא מחיה מתים, אמר להם מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים. מן התורה דכתיב "ויאמר ה' אל משה הנך שכב עם אבותיך וקם" (דברים לא, טז). מן הנביאים דכתיב "יחיו מתיך נבלתי יקומון, הקיצו ורננו שוכני עפר. כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל" (ישעיהו כו, יט). מן הכתובים דכתיב "וחיכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים" (שיר השירים ז, י). וכן אמר להם מקרא זה "אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם" (דברים יא, כא) 'לכם' לא נאמר, אלא 'להם', מכאן לתחיית המתים מן התורה. ויש אומרים מן המקרא הזה אמר להם "ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום" (דברים ד, ד) דפשיטא דחיים כולכם היום אלא אפילו ביום שכל העולם כולם מתים אתם חיים.
ואמרו חז"ל בענין תחיית המתים דרשות רבות, כמבואר במסכת ברכות (טו:): אמר רבי טבי אמר רבי יאשיה מאי דכתיב "שלש הנה לא תשבענה שאול ועצר רחם" (משלי ל, טז), וכי מה ענין שאול אצל רחם אלא לומר לך מה רחם מכניס ומוציא אף שאול מכניס ומוציא והלא דברים קל וחומר ומה רחם שמכניסין בו בחשאי מוציאין ממנו בקולי קולות, שאול שמכניסין בו בקולי קולות אינו דין שמוציאין ממנו בקולי קולות. מכאן תשובה לאומרים אין תחיית המתים מן התורה.
וכן מבואר במסכת פסחים (סח.) תנו רבנן "אני אמית ואחיה" (דברים לב, לט) יכול מיתה באחד וחיים באחד, כדרך שהעולם נוהג, תלמוד לומר מחצתי ואני ארפא. מה מכה ורפואה באחד, אף מיתה וחיים באחד. מכאן תשובה לאומרים אין תחיית המתים מן התורה. וכן מבואר במסכת פסחים (קיח.), תחיית המתים דכתיב "אתהלך לפני ה' בארצות החיים" (תהלים קטז, ט). וכן מבואר במסכת תענית (ב:), מפתח של תחיית המתים מנין דכתיב "וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם" (יחזקאל לז, יג).
וכן מבואר במסכת קידושין (לט:), דתניא רבי יעקב אומר אין לך כל מצוה ומצוה שכתובה בתורה שמתן שכרה בצדה שאין תחיית המתים תלויה בה. בכיבוד אב ואם כתיב "כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך ה' אלהיך למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך" (דברים ה, טז). בשילוח הקן כתיב "שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים" (דברים כב, ז). הרי שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות ועלה לבירה ושלח את האם ונטל את הבנים ובחזרתו נפל ומת. היכן טובת ימיו של זה, והיכן אריכות ימיו של זה. אלא "למען ייטב לך" לעולם שכולו טוב, "ולמען יאריכון ימיך" לעולם שכולו ארוך.
והרמב"ם כתב אגרת מיוחדת בענין תחיית המתים הנקראת "אגרת תחיית המתים" שבה הרמב"ם בא להוציא מדעת הטועים, שחשבו שכיון שהרמב"ם לא הזכיר תחיית המתים בספרו משנה תורה, שמא חס ושלום אינו סובר שיהיה תחיית המתים, וכתב להם הרמב"ם: "בארנו בהקדמה לפרק י' דסנהדרין (פרק חלק) שתחיית המתים היא פינה מפינות תורת משה עליו השלום. ואמרנו שתחיית המתים אין חלק למי שלא יאמין בה בתורת משה רבינו. וכן בחיבור מנינו מי שאין לו חלק לעולם הבא, ומכלל שמנינו שם הוא הכופר בתחיית המתים. ע"כ. הרי שהאמונה בתחיית המתים היא חלק בלתי נפרד מהיהדות. ואנו מזכירים כל יום בתפילת שמונה עשרה ברכה מיוחדת בענין זה המסיימת ב'ברוך אתה ה' מחיה המתים'.
