ד שאלה. האם יש בחירה חופשית?
תשובה. כן.
רשות נתונה לכל אדם שאם יבחר יהיה צדיק ואם יבחר יהיה רשע ח"ו.
מקורות: דבר פשוט הוא שיש לאדם בחירה חופשית. שהרי כל בית משפט בעולם דן את האדם על מעשיו, אלא אם כן הוא חולה בנפשו, ואם היה מוכרח במעשיו, מדוע דנים אותו. אלא ודאי שברור לכל, שהיתה לו בחירה חופשית, ובחר בפשע. ובכדי שילמד להבא שאין הפשע משתלם, נותנים לו עונש. ואם הוא מוכרח במעשיו, מה יועיל העונש. אלא ודאי שיועיל ויועיל מכיון שיש לו בחירה לעשות או לחדול. אלא שישנם מדענים בעולם שמנסים להתכחש לזה בדרך נלוזה, ומתכחשים לעצמם, שהם עצמם יכולים לבחור בין טוב לרע בכל רגע ובכל אופן כיון שיש למדע קושי "להוכיח" את זה, אז הם מתעקשים בכך. והסיבה שהמדע לא מצליח "להוכיח" את זה היא כיון שאין לו עסק במטא פיזי (ברוחני), אלא רק בפיזי, במה שרואים ואפשר למדוד.
ובדברי התורה וחז"ל הדבר פשוט שיש לאדם בחירה חופשית כמ"ש הרמב"ם (הלכות תשובה ה, א) רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו, הוא שכתוב בתורה "הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע" (בראשית ב, כג) כלומר הן מין זה של אדם היה יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה הענין שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע וכיון שכן הוא, פן ישלח ידו.
עוד כתב שם (בהלכה ב) אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע, אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם או חכם או סכל או רחמן או אכזרי או כילי או שוע וכן שאר כל הדעות, ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה, הוא שירמיהו אמר מפי עליון לא תצא הרעות והטוב, כלומר אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע, וכיון שכן הוא נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו. והואיל ורשותנו בידינו ומדעתנו עשינו כל הרעות ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו שהרשות עתה בידינו הוא שכתוב אחריו נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה אל ה' (איכה ג, מ).
ועוד כתב שם (בהלכה ג) ודבר זה עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה והמצוה שנאמר "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת..." (דברים ל, ט), וכתיב "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה ו..." (דברים יא, כו), כלומר שהרשות בידכם וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה בין טובים בין רעים.
ועוד כתב שם (בהלכה ד) אילו האל היה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע או אילו היה שם דבר שמושך את האדם בעיקר תולדתו לדרך מן הדרכים או למדע מן המדעות או לדעה מן הדעות או למעשה מן המעשים כמו שבודים מלבם הטפשים הוברי שמים היאך היה מצוה לנו על ידי הנביאים עשה כך ואל תעשה כך הטיבו דרכיכם ואל תלכו אחרי רשעכם והוא מתחלת ברייתו כבר נגזר עליו או תולדתו תמשוך אותו לדבר שאי אפשר לזוז ממנו, ומה מקום היה לכל התורה כולה ובאי זה דין ואיזה משפט נפרע מן הרשע או משלם שכר לצדיק, השופט כל הארץ לא יעשה משפט.
ועוד כתב שם: ואל תתמה ותאמר היאך יהיה האדם עושה כל מה שיחפוץ ויהיו מעשיו מסורים לו וכי יעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ולא חפצו והכתוב אומר "כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ", דע שהכל כחפצו יעשה ואף על פי שמעשינו מסורין לנו, כיצד כשם שהיוצר חפץ להיות האש והרוח עולים למעלה והמים והארץ יורדים למטה והגלגל סובב בעיגול וכן שאר בריות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו, ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו וכל מעשיו מסורין לו ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל עושה כל שהאדם יכול לעשות, לפיכך דנין אותו לפי מעשיו אם עשה טובה מטיבין לו ואם עשה רעה מריעין לו, ובענין זה אמר שלמה "שמח בחור בילדותך ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט" (קהלת יא ,ט) כלומר דע שיש בידך כח לעשות ועתיד אתה ליתן את הדין. ע"כ.
ובענין השאלה, שאיך יתכן שהקב"ה יודע עתידות ומאידך יש לאדם בחירה ראה שם ברמב"ם (הלכות תשובה ה, ה) ובראב"ד ובכסף משנה שם.
