י שאלה. מדוע יש חשיבות גדולה ללמוד מוסר בכל יום?
תשובה. מידות טובות הן יסוד בסיסי בעבודת ה' שאם אין דרך ארץ אין תורה, ומידות טובות הן הקדמה לעשיית המצוות וללימוד התורה, ואין אפשרות לתקן את המידות ללא לימוד מוסר והתבוננות תמידית. ואדם שאינו עובד על מידותיו, יכול להיות מושחת מאוד, והדבר ייפגע בו בחייו בכלל, ובשלום הבית ובחינוך הילדים בפרט. ולכן יש ללמוד מוסר בכל יום ולהפנים מה שלומד בכדי לשנות את ההרגלים הרעים והמדות הרעות.
מקורות: שלמה המלך אמר "החזק במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך" (משלי פרק ד, יג) שלימוד המוסר, חשוב בחייו של האדם מאוד מאוד. ובמסכת אבות (ג, יז) אמר רבי אלעזר בן עזריה "אם אין תורה אין דרך ארץ, אם אין דרך ארץ אין תורה". שללא דרך ארץ גם תורה אין לו. והדרך להגיע לדרך ארץ היא לימוד תורה בכלל ולימוד מוסר בפרט. וכן ביאר במסילת ישרים שהדרך להגיע למדות טובות הוא על ידי לימוד מוסר. וז"ל: תורה מביאה לידי זהירות, וזולתה לא יגיע אליו כלל. ובדרך קנית הזהירות מה שמביא את האדם על דרך כלל אל הזהירות, הוא לימוד התורה. והוא מה שאמר רבי פינחס, תורה מביאה לידי זהירות. אמנם על דרך פרט המביא לזה, הוא ההתבוננות על חומר העבודה אשר חייב בה האדם, ועומק הדין עליה. ויצא לו זה, מן העיון במעשים הכתובים בספרי הקודש ומן הלימוד במאמרי החכמים זכרונם לברכה המעוררים על זה (מסילת ישרים פרק ד). כי הבורא יתברך שמו שברא היצר הרע באדם, הוא שברא התורה תבלין לו, "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין" (קידושין ל:) והנה פשוט הוא, שאם הבורא לא ברא למכה זו אלא רפואה זו, אי אפשר בשום פנים שירפא האדם מזאת המכה בלתי זאת הרפואה, ומי שיחשבו להנצל זולתה, אינו אלא טועה, ויראה טעותו לבסוף כשימות בחטאו. כי הנה היצר הרע באמת חזק הוא באדם מאד, ומבלי ידיעתו של האדם הולך הוא ומתגבר בו ושולט עליו. ואם יעשה כל התחבולות שבעולם ולא יקח הרפואה שנבראה לו שהיא התורה, לא ידע ולא ירגיש בתגבורת חליו אלא כשימות בחטאו ותאבד נשמתו. והנה בכלל זה גם כן קביעות העתים אל חשבון המעשה ותקונו כמו שכתבתי למעלה (מסילת ישרים פרק ה).
וביאר בספר שערי קדושה (הקדמה חלק א שער ב) שהמדות הן הכנה עיקרית לקיום המצוות, וז"ל: והנה ענין המדות הן מוטבעות באדם בנפש. שהמדות הטובות והרעות הן כסא ויסוד ושורש אל הנפש העליונה אשר בה תלויין תרי"ג מצות התורה. ולפיכך אין המדות מכלל התרי"ג מצות, ואמנם הן הכנות עיקריות אל תרי"ג המצות בקיומן או בביטולם, יען כי אין כח בנפש השכלית לקיים המצות על ידי תרי"ג אברי הגוף אלא באמצעות נפש היסודית המחוברת אל הגוף עצמו ולפיכך ענין המדות הרעות קשים מן העברות עצמן מאד מאד.
ובזה תבין ענין מה שאמרו רבותינו ז"ל (שבת קה:), כל הכועס כאלו עובד עבודה זרה ממש שהיא היותר שקולה ככל תרי"ג המצות, וכן אמרו (סוטה ד:) מי שיש בו גסות הרוח הוא ככופר בעיקר וראוי לגדעו כאשירה ואין עפרו ננער וכו' וכאלה רבות. והבן זה מאד, כי להיותם עיקרים ויסודות לא נמנו בכלל תרי"ג המצות התלויות בנפש השכלית, ונמצא כי יותר צריך ליזהר ממדות הרעות יותר מן קיום המצות עשה ולא תעשה כי בהיותו בעל מדות טובות בנקל יקיים כל המצות. ע"כ.
וכן כתב בברכי יוסף (סימן א ס"ק ט) ראוי לכל תלמיד חכם שיקבע עת ללמוד בספרי מוסר, כי כל הגדול מחבירו יצרו גדול (סוכה נב.) ואיידי דטריד בגופי הלכות ומחדש בטובו חידושי תורה, קרוב שיגבה לבו, וכיוצא. וקבלתי כי בכלל מה שאמרו חז"ל (קידושין ל:) דתורה תבלין ליצה"ר, הוא תוכחת מוסר מרבותינו ז"ל. ע"כ. ומלאך המגיד הזהיר את מרן הבית יוסף "תקרא מספר חובות הלבבות להכניע היצה"ר ולהשפילו מתוקפו" (מגיד מישרים פרשת בהר סיני) להגיד שהדרך להכניע את יצר הרע הוא לימוד המוסר.
ויש ללמוד ספר מוסר המדבר אל לבו וכשיסיים ילמד ספר אחר. ולאחר זמן יחזור לספרים שלמד כבר, כיון שבכל פעם יש התעוררות חדשה, גם מדברים שלמד בעבר וכפי שכתב הרב חיד"א: "צריך בכל יום לקרות מוסר, ורבו ספרי מוסר, לכן יקרא בספר אחד שעור בכל יום עד תומו, ואחר כך יקח אחר וכן על זה הדרך. ובכל אחד נמצא התעוררות חדשה. ולא עוד אלא אפילו בספר שקראו כמה פעמים כשיחזור לקרותו יתעורר בדבר שעדיין לא נתעורר ואף על פי שכבר ידע הדבר ההוא, מכל מקום הזמן והמצב שעומדת נפשו בעת ההיא עושה חדשות. ויזהר מאד בזה ויראה שלא יאבד זמנו". ע"כ (צפורן שמיר סעיף נג).
ומה שכתבנו שמדות רעות יפגעו באדם בחיים ובפרט בשלום בית וחינוך הילדים. כיון שכשנמצא בחברת בני אדם, השימוש במדות הוא הכרחי. ומדות טובות הן ערובה להצלחה עם השכנים בעבודה ובכל מקום בחיים. ובפרט בבית, שבעל מדות טובות קל לו להסתדר עם אשתו, וחי עמה בטוב ובנעימים לאורך שנים. וכן צריך לשמש דוגמא אישית חיובית לילדיו על מנת שיגדלו בעלי מדות טובות. וידוע שהדבר הראשון שיש לבדוק כשמחפשים שידוך, הוא נושא המדות הטובות. ויש בזה מעשים רבים מגדולי ישראל שאמרו לבדוק בתחילה בענין המדות הטובות, ואם לאו לא להשתדך אף אם הבחור מתמיד בלימוד התורה.
