ד שאלה. מה מרגיש הנביא בשעת הנבואה?
תשובה. בזמן שתגיע הנבואה לנביא, תקדם לו רעדה גדולה, וכל אברי גופו יזדעזעו ויבטלו הרגשותיו ויהיה כישן, ומתוך תרדמתו יתגלו לעיניו מראות, וידע מה המסר שנמסר לו בנבואה. ובשעת הנבואה יתברר לנביא בודאות גמורה שהקב"ה מתגלה אליו, ולא יהיה לו שום ספק בנבואתו. ובכדי להגיע לדרגה כזו של נבואה, מוכרח שהאדם יהיה בדביקות עצומה בקב"ה. ועל ידי דביקות גדולה זו יוכל גם לעשות נסים ונפלאות כפי מדרגת דביקותו. ומדרגת נבואתו של משה רבינו גדולה יותר מכל הנביאים, שלמדרגתם יכול לזכות כל אדם, אך נבואת משה רבינו ע"ה היא מדרגה מיוחדת שאין אפשרות לשום אדם להשיגה.
מקורות: כן ביאר הרמב"ם (הלכות יסודי התורה ז, ב) הנביאים רואין מראה הנבואה בחלום בחזיון לילה, או ביום אחר שתפול עליהן תרדמה כמו שנאמר "במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו" (במדבר יב, ו), וכולן כשמתנבאים אבריהן מזדעזעין וכח הגוף כשל ועשתנותיהם מתטרפות ותשאר הדעת פנויה להבין מה שתראה, כמו שנאמר באברהם "והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו", (בראשית טו, יב) וכמו שנאמר בדניאל "והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כח" (דניאל י, ח).
וכן ביאר הרמח"ל במאמר העיקרים (בנבואה ונבואת משה) "רצה האדון ברוך הוא והכין מין גלוי שיהיה מתגלה בו אל בני האדם עודם בחיים בעולם הזה שיתגלה להם ויגלה להם ענינים מה שיחפוץ מסתריו וסודותיו ומעניני השגחתו, וממה שיביא על בריותיו וזה נקרא נבואה. הגילוי הזה הנה הוא בדרכים מיוחדים מה שראתה חכמתו יתברך היותו נאות לזה, ויש בו מדרגות על מדרגות שונות, אך הכולל בכולם שיתברר לנביא בודאות גמור, שהמתגלה לו הוא כבודו יתברך וישכיל מה שיגלה לו, ולא ישאר לו שום ספק בנבואתו כלל. ואמנם בהגיע ענין זה לנביא הנה תקדם לו רעדה גדולה, וכל אברי גופו יזדעזעו ויבטלו הרגשותיו, וישאר כאיש ישן, ואז מתוך תרדמתו זאת יתראו לעיניו מראות מה שיתראו ישיג בם גילוי הכבוד אליו, וידע מה שיהיה הרצון העליון שיוודע לו. והנה מלבד הידיעות שירויח הנביא בגילוי הנבואה הנה מי שיגיע להיות נביא מוכרח הוא שנתדבק בו יתברך דביקות גדול, עד שיזכה לגילוי הזה. ואולם מצד דביקותו זה תהיה מעלתו מעלה גדולה, וכבר יגיע לעשות נסים ונפלאות כפי מדרגת הדביקות שהשיג. ואמנם צריך שתדע שכל המדרגות כולם שבנביאים, כולן שפלות ממדרגת נבואתו של משה רבינו ע"ה ונבדלות ממנה הבדל גדול, שכולן אפשר שיגיע להן כל אדם שיזכה, אך נבואת משה רבינו ע"ה היא מדרגה אחת שנתיחדה לו אי אפשר לאחר שישיגה כלל". ע"כ.
ובספר דרך ה' (פרק ב) ביאר מה שונה מדרגת משה רבינו משאר נביאים: נבואתו של משה היא בדרך יותר עליון מכל זה והוא שלא היה צריך לצאת מחושיו והרגשותיו ולא לחלום כלל אלא היתה הנבואה מגעת לו עודו במצבו התמידי וזהו שנאמר בו "פה אל פה אדבר בו" (במדבר יב, ח). והיה מתגלה לו הענין כמי שרואה מתוך אספקלריא אחת לבד והיא עצמה מצוחצחת וכן הידיעות היו מגיעות לו בבירורם ולא על ידי חידות והוא שנאמר "ומראה ולא בחידות" (במדבר שם). ואולם גם לו היה הכבוד מתגלה כפי מה שאפשר לו לקבל וכמי שדיוקנו מצטייר בתוך המראה כי זולת זה אי אפשר לאדם שישיג את בוראו אבל היה בדרך שלפחות הציור ההוא היה משיגו כולו ובבירור כמי שרואה באספקלריא מצוחצחת ומאירה שאין עיכוב לראיתו. ועל זה נאמר ותמונת ה' יביט כי אותו הציור המצטייר שהוא התמונה היה מביט אותו יפה יפה. מה שאין כן שאר הנביאים שאפילו אותו הציור לא היה אפשר להם שיעמדו עליו היטב. והנה מתוך הציור שהיה משיג היה משכיל השכלה גדולה וברורה מאד יותר מכל שאר הנביאים.
ועוד הבדל היה בין שאר הנביאים למשה ששאר הנביאים לא היה בידם להנבא בכל שעה אלא בשעה שהיה הבורא יתברך רוצה היה משרה שפעו עליהם ומתנבאים. אך משה הדבר היה תלוי ברצונו והיה מסור בידו להתקשר בו יתברך ולהמשיך אליו הגילוי כפי הצורך. עוד שאר הנביאים לא היו משיגים אלא ענינים פרטים מה שהאדון ברוך הוא היה רוצה לגלות להם אך משה זכה שיגלו לו כל סדרי הבריאה וניתן לו רשות לחקור את הכל ולחפש הכל ונמסרו בידו כל המפתחות שנמסרו לבן אדם מעולם והוא מה שאמר הכתוב "לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא" (במדבר יב, ז) וכן נאמר "אני אעביר כל טובי על פניך" (שמות לג, יט). ע"כ.
וכן אחד מעיקרי האמונה הוא להאמין שמשה רבינו הוא אדון הנביאים כמבואר ברמב"ם (בהקדמה למשנה בסנהדרין פרק י): היסוד השביעי נבואת משה רבינו. והוא, שנאמין שהוא אביהן של כל הנביאים שקדמו לפניו והבאים אחריו, הכל הם למטה ממנו במעלה, והוא בחיר ה' מכל המין האנושי, אשר השיג ממנו יתעלה יותר ממה שהשיג וישיג כל אדם שנמצא ושימצא. ושהוא עליו השלום הגיע לתכלית הרוממות מעל האנושיות עד שהשיג המעלה המלאכית ונעשה במעלת המלאכים, לא נשאר לפניו שום מסך שלא קרעו ולא עצר בעדו שום מעצור גופני, ולא נשאר בו שום דבר מן החסרון לא מעט ולא הרבה, והושבתו בו הכוחות הדמיוניים והחושים בכל השגותיו, ונתבהל כוחו המתעורר, ונשאר שכל בלבד, ועל ענין זה אמרו עליו שהוא מדבר עם ה' בלי אמצעות המלאכים. ע"כ.
